מאמרים



דעת גדולי הפוסקים בענין "אוצר בית דין" לאתרוגים שאינו כהלכה

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א

לבקשתכם אבוא בכתב, ואשוב על מה שדברנו פנים אל פנים כי ניהול אוצר בי"ד באתרוגים הוא מהמלאכות הקשות שבשמירת שמיטה כהלכה. ועיקר הקושי הינו מחמת השאלה האם מותר לבצע מלאכות דרבנן לצורך הכשרת פרי האתרוג למצוה, דעד כאן לא הותרו מלאכות דרבנן אלא כדי שלא תעשה הארץ מלחה וימות כל עץ שבה (כלשון הרמב"ם פ"א

קרא עוד >>

בענין קדושת שביעית בהדס

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א

בדבר שאלה אם לדעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל יש לחוש שהדסים יש בהם קד"ש, ואם כן יש להפקירם בשנה השביעית, וגם אסור לו לסחור באותם הדסים. (והנידון הוא בהדסים המיועדים לשנה השמינית שהרי הדס חשיב עץ ואזלינן בתר חנטה). בירושלמי (פ"ז דשביעית) הוי איבעיא דלא איפשטא אם בבשמים יש קדושת שביעית, והפאה"ש (סי' כ סקנ"ב) ס"ל

קרא עוד >>

נטילת אתרוג בתחנת חלוקה של אוצר בי"ד

דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל

בדבר השאלה אם לכתחילה ראוי ליטול אתרוג בתחנת של אוצר בי"ד, או יש לחוש לשמור ונעבד. א. הנה דבר שפתים אך למחסור, ועליך לבדוק אם אכן הבי"ד ושליחיו שאתה מבקש ליטול מהם אתרוג לא מנע כניסה לפרדסי האתרוגים, שכבר הבאנו שאין בכח בית דין למנוע כניסה לפרדסים המטופלים על ידו, ואם מנע הוי שמור. והנה

קרא עוד >>

דרכי אוצר בית דין באתרוגים

דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל

לכאורה הבא להקים אוצר בי"ד לאתרוגים – ולהתיר  רק מלאכות המותרות אף לדעת מרן רבינו זצוק"ל יפעל כדלהלן: השקאה דרך גידול האתרוגים היא שמשקים אותם במים רבים, היות והדבר מועיל לגודל האתרוגים, ואם אין היתר להשקות לצורך מצוה, היאך יותר להשקות. ואם נבוא לדון להשקות כדי שיהיו ראויים לאכילה אין צורך בהשקיה רבה, שהרי פירות

קרא עוד >>

אוצר בית דין באתרוגים

דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל

כבר הובא כי לדעת רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, היתר עשיית מלאכות דרבנן במקום פסידא של הפירות, אינו אלא אם יפסדו הפירות לאכילה, אבל אין להתיר לבצע מלאכה שמטרתה להכשיר אתרוגים כשרים למצוה. אמנם מרנן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל ולהבחל"ח הגרש"ה ואזנר והגר"נ קרליץ שליט"א ס"ל דהאתרוג עומד לשימוש זה של מצוה ואם יפסל הרי זה

קרא עוד >>

כלאים בעצי פרי

ד"ר משה זקס

בהליכות שדה גליונות 58 ו – 80 התפרסמו שני מאמרים מקיפים מאת ד"ר מ. זקס על הרכבת אילנות, צורות ההרכבה, תפקידן, השפעתן על הפרי ואלו הרכבות מותרות ואלו אסורות. הרכבה: לוקחים חלק מאילן אחד ומרכיבים אותו על אילן אחר, כלומר לוקחים ענף קטן או "עין" של אילן אחד ומחברים אותו לאילן אחר, והחלק מתאחה ומתחבר

קרא עוד >>

הלכות מוצאי שביעית

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א

נתבקשנו להבהיר את הנושא של איסור ספיחין במוצאי שביעית. ירקות למרות שבירק המועד הקובע את השתייכותו לשנתו הינו הלקיטה, ולכן לכאורה ירק שנלקט בשמינית אין בו איסור ספיחין ולא קדושת שביעית, אעפ"כ אסרו חכמים ירק שנלקט בשמינית. וכך שנינו (במסכת שביעית בפ"ו מ"ד) מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית – משיעשה כיוצא בו, עשה

קרא עוד >>

אודות הוראות מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל בדעת מרן החזו"א זצוק"ל במוצאי שביעית

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א

ברוך ה' אשר טוב גמלנו והירבה מצוות לזכות את ישראל ובתוכם מצוות שמיטה, וחסדי השי"ת אשר מסר עולמו לשומרים להדריך עמו בנתיבות ההלכה שלא לאסור המותר ולא להתיר האסור. הנה הלכות מוצאי שביעית רבו פארותיהם נידונים, ואף יש מחלוקת אימתי הוא ראש השנה למוצאי שביעית (שהרי רבים ס"ל דפירות האילן ראש השנה שלהם הוא ט"ו

קרא עוד >>

חזרת במוצאי שביעית

דרך מגדלי החזרת לשתול חזרת שנלקטה בשנה זו כדי שתגדל לשנה הבאה. (בדרך כלל משתמשים בחזרת בעובי אצבע / עפרון שאינה ראויה למכירה בשנה זו) וכך נהגו גם הנכרים מגדלי החזרת, שזרעו בשנה השביעית שורשי חזרת שצמחו בשביעית לצורך השנה השמינית. הלכה פסוקה ברמב"ם פ"ד מהל' שמיטה ויובל ה"ז "בצלים שיצאו משביעית למוצאי שביעית אם

קרא עוד >>

קדושת שביעית בלולבים

הגאון רבי שאול רייכנברג שליט"א

בגמרא סוכה מ,מא מבואר שיש קדושת שביעית בלולבים. ופירש שם רש"י שם ותוס' ב"ק קא שלולבים עומדים לכבד את הבית וזה הנאתו וביערו שווה שמתקלקל תוך כדי שימוש. מדייקים ברמב"ם שכתב בפ"ח הי"א שהלוקח ד' מינים מבליע דמי האתרוג בלולב ולא כתב שזה רק בלולב שחנט בשישית כמו שכתבה הגמרא, משמע שס"ל שבכל לולב אין

קרא עוד >>

1 6 7 8