מאמרים



הפרשת חלה מעוגות וחלות שנעשו עבור משלוחי מנות

אשה המכינה עיסה שיש בה שיעור חלה וכוונתה לאפות עוגות או חלות ולחלקם במשלוחי מנות לכמה אנשים לכל אחד כמות קטנה משיעור חלה האם חייבת בהפרשת חלה? הלכה פסוקה בשו"ע (יו"ד סי' שכ"ו סעי' ב') שהעושה בצק שיש בו שיעור חלה על מנת לחלק את הבצק לחלקים שאין בהם שיעור חלה ולאפות חלקים אלה, פטור

קרא עוד >>

נאמנות משגיחי הכשרות

הרה"ג בונם שרייבר - ראש ישיבת "נתיב דעת" וגאב"ד אשדוד

הנה יל"ע בהא דאנו סומכים על הכשרים ע"י החתימות שע"ג המוצרים, דהנה ההכשרים מתחלקים לשני אופנים, יש דלא איתחזק איסורא ויש דאיתחזק איסורא, והנה אלו דלא איתחזק איסורא כגון שביעית וכיו"ב בזה הא ע"א נאמן ונאמן גם עד מפי עד וגם מפי כתבם, וע"כ שפיר מהני חתימת הבד"ץ המכשיר ע"ג המוצר, אבל באלו דאיתחזק איסורא

קרא עוד >>

איסור כלאים

מתוך ההודעה למנויים לחודש כסלו

איסור כלאים הוא איסור כולל שלא לערב שני מינים ביחד. במצוות התלויות בארץ מצאנו שלושה סוגי כלאים: א. כלאי זרעים ב. כלאי אילן [הרכבה] ג. כלאי הכרם. אמנם, איסור כלאים קיים גם בבהמות (שלא להרביע מין על שאינו מינו וכן שלא לחרוש בשור וחמור יחדיו) וכן בבגדים (שלא ללבוש שעטנז – בגד שנטווה מצמר ופשתים

קרא עוד >>

נתינת מעשר עני המופרש ע"י ועד כשרות

מתוך הליכות שדה כרך 194

התורה ציותה שמיבולי השנה השלישית והשישית לשמיטה חייבים להפריש מעשר עני ולתתו לעני. כלומר עשירית מהיבול (10%) הנשאר אחר נתינת תרומה גדולה ומעשר ראשון, חייבים לתת לעניים. היום אנו מפרישים לתרומה גדולה "משהו", ולכן המעשר העני הוא כמעט 9% מכל היבול. שונה מעשר כספים ממעשר עני, אף שגם מעשר כספים הוא עשירית (10%) כמעשר עני,

קרא עוד >>

שנות ערלה באילן שנעקר וחזר ונטעו

הרה"ג פנחס פנחס וקנין שליט"א - ראש כולל בבית המדרש מחבר ספרים "שלמי פנחס"

ערלה פרק א' משנה ג' "אילן שנעקר והסלע [גוש אדמה] עימו אם יכול לחיות פטור [ממנין חדש של שנות ערלה] ואם לאו חייב שטפו נהר והסלע עימו אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב נעקר או שזעזעתו המחרשה או שזעזעו ועשאו כעפר אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב. וביאר הרמב"ם [ע"פ תרגום הרב קורח]

קרא עוד >>

דרכי נתינת מעשר עני

הרה"ג יהודה קנר שליט"א - רב הגבעה הדרומית מודיעין עילית

א. האם חייב לתת את הפירות שהפריש או שיכול לתת דמיהם המפריש מעשר עני חייב לתיתו לעני. ויכול לתיתו לגבאי צדקה ומקיים בזה מצות נתינה, כן הוכיח החוו"ד בסימן קס' סק"י ממעשה דר"ג וזקנים (ב"מ יא:) שהקנה את פירות המעשר עני לר"ע ופירש"י שהיה גבאי צדקה. בתשובת הרדב"ז ח"א סימן שמ' הביא תשובת מהר"י קורקוס

קרא עוד >>

ערלה בפרי הפאפיה

הרה"ג מיכאל גלעדי שליט"א ראש כולל זכרון משה

כבר דובר רבות על הפרי הפאפיה אם הוא אילן או ירק. וידועה מחלוקת הפוסקים האם להחשיב אותו כאילן ודאי גם לענין ברכת בורא פרי העץ וגם שנוהג בו ערלה, או להחשיב אותו כירק ודאי שאין נוהג בו ערלה וברכתו בורא פרי האדמה. או שהוא בגדר ספק ולכן מחמירים מספק לנהוג בו ערלה שלא לאכול פריו

קרא עוד >>

נאמנות משגיחי הכשרות

הרה"ג בונם שרייבר - ראש ישיבת "נתיב דעת" וגאב"ד אשדוד

הנה יל"ע בהא דאנו סומכים על הכשרים ע"י החתימות שע"ג המוצרים, דהנה ההכשרים מתחלקים לשני אופנים, יש דלא איתחזק איסורא ויש דאיתחזק איסורא, והנה אלו דלא איתחזק איסורא כגון שביעית וכיו"ב בזה הא ע"א נאמן ונאמן גם עד מפי עד וגם מפי כתבם, וע"כ שפיר מהני חתימת הבד"ץ המכשיר ע"ג המוצר, אבל באלו דאיתחזק איסורא

קרא עוד >>

שימוש ביין שביעית להבדלה (עם הסכמת מרן הגר"ח קניבסקי)

בית הוראה למצוות הארץ ע"ש הרב ש. א. רוזנברג זצ"ל

לאחרונה החלו גדולי תורה לעודד באופן מיוחד שימוש ביין מאוצר בית דין בנשיאות מרן הגר"נ קרליץ שליט"א. כידוע, אוצר בית דין זה החל לפעול בשמיטה תשמ"ז כאשר הגרנ"ק שליט"א (השי"ת ישלח לו רפואה שלימה) נטל על עצמו לטפל בכל הכרמים שהיו בישובי פא"י ועוד – ובתנאי שיקבלו על עצמם שלא לבצע מלאכת זומר (אפילו באותם

קרא עוד >>

עלי עץ המורינגה – לערלה (בית הוראה למצוות הארץ)

ע"ש הרב ש. א. רוזנברג זצ"ל

בארץ ישראל – מגדלים בשנים האחרונות מינים וזני פירות שבעבר לא היו בארץ, ולכן עסקו במכון ובביהמ"ד בשאלות אלו ובקבלת הוראותיהם של רבותינו גדולי הפוסקים. כך היה בפפאיה, ובשעונית, בפיטאיה, בנפוליטוס ועוד. לאחרונה הגיעה שאלה אודות עץ המורינגה והשימוש בעליו ובמסגרת בית ההוראה ע"ש הרב רוזנברג זצ"ל עסקנו בשאלה זו, ואף שאלנו למרן הגרח"ק שליט"א,

קרא עוד >>

1 2 3 4 5 8