מאמרים



נתינת מעשר עני מספק טבל ומהגדל בתוך הבית

הרה"ג הרב שאול רייכנברג שליט"א

א. מי שמפריש מספק טבל בין ספק אם הפרישו כבר תרומות ומעשרות ובין  ספק אם הפירות היו חייבים (כגון ספק של נכרים), אינו חייב לתת את המעשר לעני, שחיוב הנתינה הוא חיוב ממוני ומספק אומרים המוציא מחברו עליו הראיה. וכך אומרת הגמרא ביומא ט,א שמדמאי לא צריך לתת את המעשר ראשון והמעשר עני כיון שהמוציא

קרא עוד >>

בענין נתינת מעשר עני בשווקים

הרה"ג ר' יוסף אפרתי שליט"א

א.   מזה כמה וכמה שנים בהורמנא דמרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אנו מנסים לעורר את נתינת מעשר עני בשווקים (בטבל ודאי) – ולמנוע גזל מתנות עניים. להלן נשוב על עקרונות הדברים – הנוהג כיום בהפרשת תרו"מ במגזר החקלאי ובשווקים (אפילו במקומות שהם תחת השגחה מהודרת), שהחקלאי ""נותן" (או "מפסיד") סך הכל קצת יותר מאחוז אחד מהתוצרת

קרא עוד >>

נתינת מעשר עני ע"י אדם פרטי

הרה"ג יהודה קנר שליט"א רב הגבעה הדרומית "רמת דוד" מודיעין עילית

(הדברים נאמרו לעיון ואין כאן הכרעה הלכה למעשה) א. האם חייב לתת את פירות מעשר העני או יכול לתת דמים המפריש מעשר עני חייב לתיתו לעניים (ואם העניים באים לקחת מהשדה חייב בעה"ב לאפשר להם לקחת ובאופן זה נקרא "עזיבה"). ויכול לתת לגבאי צדקה ומקיים בזה מצות נתינה כמבואר במשנה מע"ש פ"ה מ"ט והובאה בב"מ

קרא עוד >>

מעשי האדם כזריעה

הרב יהודה וגשל - מנהל רוחני ישיבת 'תפארת התלמוד'

א) האמונה ב'חי עולמים' חז"ל דורשים (שבת לא, א): "'והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת' (ישעיה לג, ו), 'אמונת' זה סדר זרעים, 'עתיך' זה סדר מועד, 'חוסן' זה סדר נשים וכו'". 'סדר זרעים' לכאורה הוא כמו שאר הסדרים שם, שהכוונה לאחד מששת הסדרים שבש"ס, דהיינו מצוות התורה שמתבארים באותו הסדר. השייכות של סדר זרעים

קרא עוד >>

עקירת אילן שעלה מאליו, ואילן שלא ניטע למטרת אכילת הפירות

מתוך ספר 'עץ השדה' בדיני 'בל תשחית' וקציצת אילנות שכעת ראה אור במהדורה מורחבת בעזה"י בעיה מצויה בחצרות ובגינות פרטיות היא שאילן מאכל מתחיל לצמוח לפתע במקום שאינו מיועד לשתילת אילנות, פעמים רבות גדל האילן במקום בו הוא מפריע לשימושים הרגילים של המקום. נשאלת השאלה אם מותר לעקור אילן זה, או שיש לו דין 'אילן

קרא עוד >>

מניית שנות המשתלה – לערלה

הרה"ג יחיאל איתמר שליט"א

רקע בימים קדמונים נטיעת עצים היתה נעשית באופן פשוט, הפרדסן נוטל גרעין מפרי, זורעו באדמה וממתין  שיעלה ענף מן הארץ ומן הענף הזה בעבור זמן מתפתח עץ מניב פרי. אבל השיטה היותר מקובלת היתה לקיחת ייחור מעץ קיים, נטיעתו באדמה ועם השקייה מרובה, היחור [ענף] מתחיל להשריש וממנו לאחר זמן מתפתח עץ מניב. בצורת שתילה

קרא עוד >>

הקדמה למאמר מניית שנות המשתלה

מתוך הליכות שדה גליון 198

מאמרו של הרב יחיאל איתמר שליט"א, בא לבאר הלכתית את הנושא מה שנקרא היום "השתיל הדו שנתי" כלומר, אימתי מותר מעיקר הדין למנות את שנות הערלה מהשתילה במשתלה, ולא מזמן הנטיעה במטע. למעשה, היה הדבר במרכז עבודתו של המכון לחקר החקלאות עפ"י התורה בכלל ור' מ. זקס נ"י בפרט, שנים הרבה, כמבואר להלן, כאשר מעבירים

קרא עוד >>

מלאכת שמים נוספת בעניני ערלה

מתוך הליכות שדה גליון 198

החל ממוצאי שביעית שנת תש"מ החל המכון לחקר החקלאות לפרסם בידיעון "הליכות שדה" טבלאות אודות "שעור פרי ערלה פוטנציאלי", פרי עבודתו של רבי משה ד"ר זקס הי"ו, הטבלאות היו מבוססות על מידע, רשמים, בצירוף בירורים שנעשו ע"י ד"ר זקס, ממקורות נוספים. ועד היום – מתפרסמות טבלאות אלו בקיץ ובחורף כאשר לעזרתו של ד"ר זקס עומדים

קרא עוד >>

נתינת פירות טבל לחבירו כדי לזכותו להפריש בברכה

לאחר שהאילנות כבר לבלבו והגיע זמן חנטת ובישול פירות הקיץ נעסוק בשאלה מצויה באותם אנשים שבבעלותם עצי פרי וברצונם לזכות את קרוביהם בהפרשת תרומות ומעשרות בברכה, האם מותר לבעלים לתת פירות לא מעושרים. מצינו מחלוקת במשנה במסכת דמאי פרק ו משנה ג' האם מותר לשלוח לחברו פירות שאינם מעושרים ולהודיעו, ת"ק אומר כל דבר שאין

קרא עוד >>

איסור חדש

איסור חדש כולל שני איסורים: א. האיסור לאכול מהתבואה החדשה קודם י"ז בניסן. ב. איסור קצירת תבואה קודם ט"ז בניסן שהוא זמן הבאת העומר. איסור אכילת חדש נאמר בתורה (ויקרא כג, יד) ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה וגו', מפסוק זה למדנו שאסור לאכול מהתבואה החדשה מחמשת מיני דגן עד יום ט"ז

קרא עוד >>