מאמרים



שמעת פעם על קטיף חוויתי?

ענף תיירותי זה, התפתח בשנים האחרונות. מדובר בחוויה בטבע בה המטייל קוטף פירות ישר מהעץ וסועד בהם את ליבו. כמובן שחוויה זו כרוכה בתשלום. האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מפירות הקטיף? ישנה הלכה כי אכילת ארעי של פירות הנקטפים בשדה ובמטע פטורה מהפרשת תרומות ומעשרות, אך אם משלמים עבור הפירות חייבים להפריש תרומות ומעשרות אף

קרא עוד >>

דרכי נתינת מעשר עני*

א. האם חייב לתת את הפירות שהפריש או שיכול לתת דמיהם המפריש מעשר עני חייב לתיתו לעני. ויכול לתיתו לגבאי צדקה ומקיים בזה מצות נתינה, כן הוכיח החוו"ד בסימן קס' סק"י ממעשה דר"ג וזקנים (ב"מ יא:) שהקנה את פירות המעשר עני לר"ע ופירש"י שהיה גבאי צדקה. בתשובת הרדב"ז ח"א סימן שמ' הביא תשובת מהר"י קורקוס

קרא עוד >>

נתינת מעשר עני המופרש ע"י ועד כשרות

התורה ציותה שמיבולי השנה השלישית והשישית לשמיטה חייבים להפריש מעשר עני ולתתו לעני. כלומר עשירית מהיבול (10%) הנשאר אחר נתינת תרומה גדולה ומעשר ראשון, חייבים לתת לעניים. היום אנו מפרישים לתרומה גדולה "משהו", ולכן המעשר העני הוא כמעט 9% מכל היבול. שונה מעשר כספים ממעשר עני, אף שגם מעשר כספים הוא עשירית (10%) כמעשר עני,

קרא עוד >>

נתינת מעשר עני מספק טבל ומהגדל בתוך הבית*

הרה"ג הרב שאול רייכנברג שליט"א

א. מי שמפריש מספק טבל בין ספק אם הפרישו כבר תרומות ומעשרות ובין  ספק אם הפירות היו חייבים (כגון ספק של נכרים), אינו חייב לתת את המעשר לעני, שחיוב הנתינה הוא חיוב ממוני ומספק אומרים המוציא מחברו עליו הראיה. וכך אומרת הגמרא ביומא ט,א שמדמאי לא צריך לתת את המעשר ראשון והמעשר עני כיון שהמוציא

קרא עוד >>

בענין נתינת מעשר עני בשווקים*

הרה"ג ר' יוסף אפרתי שליט"א

א.   מזה כמה וכמה שנים בהורמנא דמרן הגרי"ש אלישיב שליט"א אנו מנסים לעורר את נתינת מעשר עני בשווקים (בטבל ודאי) – ולמנוע גזל מתנות עניים. להלן נשוב על עקרונות הדברים – הנוהג כיום בהפרשת תרו"מ במגזר החקלאי ובשווקים (אפילו במקומות שהם תחת השגחה מהודרת), שהחקלאי ""נותן" (או "מפסיד") סך הכל קצת יותר מאחוז אחד מהתוצרת

קרא עוד >>

נתינת מעשר עני ע"י אדם פרטי*

הרה"ג יהודה קנר שליט"א רב הגבעה הדרומית "רמת דוד" מודיעין עילית

(הדברים נאמרו לעיון ואין כאן הכרעה הלכה למעשה) א. האם חייב לתת את פירות מעשר העני או יכול לתת דמים המפריש מעשר עני חייב לתיתו לעניים (ואם העניים באים לקחת מהשדה חייב בעה"ב לאפשר להם לקחת ובאופן זה נקרא "עזיבה"). ויכול לתת לגבאי צדקה ומקיים בזה מצות נתינה כמבואר במשנה מע"ש פ"ה מ"ט והובאה בב"מ

קרא עוד >>

מעשי האדם כזריעה

הרב יהודה וגשל - מנהל רוחני ישיבת 'תפארת התלמוד'

א) האמונה ב'חי עולמים' חז"ל דורשים (שבת לא, א): "'והיה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמה ודעת' (ישעיה לג, ו), 'אמונת' זה סדר זרעים, 'עתיך' זה סדר מועד, 'חוסן' זה סדר נשים וכו'". 'סדר זרעים' לכאורה הוא כמו שאר הסדרים שם, שהכוונה לאחד מששת הסדרים שבש"ס, דהיינו מצוות התורה שמתבארים באותו הסדר. השייכות של סדר זרעים

קרא עוד >>

עקירת אילן שעלה מאליו, ואילן שלא ניטע למטרת אכילת הפירות

מתוך ספר 'עץ השדה' בדיני 'בל תשחית' וקציצת אילנות שכעת ראה אור במהדורה מורחבת בעזה"י בעיה מצויה בחצרות ובגינות פרטיות היא שאילן מאכל מתחיל לצמוח לפתע במקום שאינו מיועד לשתילת אילנות, פעמים רבות גדל האילן במקום בו הוא מפריע לשימושים הרגילים של המקום. נשאלת השאלה אם מותר לעקור אילן זה, או שיש לו דין 'אילן

קרא עוד >>

מניית שנות המשתלה – לערלה

הרה"ג יחיאל איתמר שליט"א

רקע בימים קדמונים נטיעת עצים היתה נעשית באופן פשוט, הפרדסן נוטל גרעין מפרי, זורעו באדמה וממתין  שיעלה ענף מן הארץ ומן הענף הזה בעבור זמן מתפתח עץ מניב פרי. אבל השיטה היותר מקובלת היתה לקיחת ייחור מעץ קיים, נטיעתו באדמה ועם השקייה מרובה, היחור [ענף] מתחיל להשריש וממנו לאחר זמן מתפתח עץ מניב. בצורת שתילה

קרא עוד >>

הקדמה למאמר מניית שנות המשתלה

מתוך הליכות שדה גליון 198

מאמרו של הרב יחיאל איתמר שליט"א, בא לבאר הלכתית את הנושא מה שנקרא היום "השתיל הדו שנתי" כלומר, אימתי מותר מעיקר הדין למנות את שנות הערלה מהשתילה במשתלה, ולא מזמן הנטיעה במטע. למעשה, היה הדבר במרכז עבודתו של המכון לחקר החקלאות עפ"י התורה בכלל ור' מ. זקס נ"י בפרט, שנים הרבה, כמבואר להלן, כאשר מעבירים

קרא עוד >>

1 2 3 8