שנת מעשר עני תשע"ח

מתי מתחילה שנת מעשר עני?

לירקות וקטניות מתחילה שנת "מעשר עני" בראש השנה תשע"ח

לפירות האילן מתחילה שנת "מעשר עני" בט"ו בשבט תשע"ח

 

חיוב מעשר עני

הפרשת מעשר עני ונתינתו לעניים

מתי מופיעה החובה להפריש מעשר עני?

מהי שנת מעשר עני?

כיצד מבצעים הפרשת ונתינת מעשר עני?

שנת מעשר עני – היישום ההלכתי המעשי של תרומות ומעשרות

"לקנות" את המעשר עני מן העניים.

חיוב מעשר עני

רבים מתעניינים מתי מתחיל החיוב של מעשר עני בכל סוגי הירקות והפירות.

להלן הפירוט:

 

ירקות 

ירק שנלקט החל מ – ג' בתשרי תשע"ח ועד ערב ר"ה תשע"ט חייב בהפרשת מעשר עני ונתינה בפועל של המעשר עני לעניים.

על פי הנ"ל, היום חודש טבת יש להפריש מעשר עני מכל סוגי הירקות.  (מלבד דלעת הנמצאת כרגע בשווקים שלקיטתה היתה

מלפני ר"ה. במהלך השבועות הקרובים הדלעת תהיה מלקיטה חדשה וראוי לחשוש מאמצע חודש טבת)

 

פירות

כל הפירות ללא יוצא מן הכלל שנמצאים כיום בשווקים, ונלקטים עד ט"ו שבט הם עדיין מחויבים במעשר שני ויש להפריש מהם מעשר

שני ולחללם על פרוטה שייחד הממונה לקרן המעשרות.

גם לאחר ט"ו בשבט הפירות יהיו חייבים במעשר שני בלבד כי חנטו לפני ט"ו בשבט ושנת המעשר של פירות נקבעת על פי החנטה, ולא על

פי הלקיטה כירקות.

לכן הפירות – תפוחי עץ, קיווי, אפרסמון ועוד שיהיו בשווקים –חייבים במעשר שני. (פירות רבים נקטפים ומאוחסנים בקרור זמן רב)

 

אבוקדו

שמסופק בשווקים עד חודש תמוז תשע"ח שייך לשנת מעשר שני. (באבוקדו חולף למעלה משנה בין החנטה לקטיף).

 

בפירות הקיץ

שמסופקים לשווקים מאמצע חודש אדר כמו שסק ואפרסק וכדומה יש להפריש מעשר שני ומעשר עני מספק. (ולדעת מרן החזו"א

בטבל ודאי אף לתיתו לעני).

בפירות הקיץ שמסופקים לשווקים עד אמצע חודש אדר (כגון אפרסק ושסק) יש להפריש מעשר שני בלבד.(הואיל והחנטה ושליש

הגידול היו לפני ט"ו בשבט).

 

אתרוג

יוצא מן הכלל האתרוג שלמרות היותו פרי, הזמן הקובע את שנת המעשר הוא הלקיטה. ולכן, מה שנלקט עד ט"ו שבט – חייב במעשר

שני ויש לחללו, ומה שנלקט מט"ו שבט והלאה – חייב במעשר עני בלבד.

 

פירות הדר

(תפוזים, אשכוליות, פומלות וקליפים) קיים ספק אם דינם כפירות והזמן המכריע לשיוך לשנת המעשר הוא החנטה, או שדינם כאתרוג

והזמן הקובע הוא הלקיטה. ועל כן מחמירים שהדרים הנלקטים מ – ט"ו שבט מפרישים מהם גם מעשר שני ומחללים את קדושתו [כדין

פרי שהשלב המכריע הוא החנטה] וגם מעשר עני [כדין אתרוג שהשלב הקובע הוא הלקיטה] ולתתם לעניים.

פירות הדר שילקטו החל מחודש אלול תשע"ח  והלאה (פירות אלו גם הלקיטה וגם החנטה היתה בשנת תשע"ח) יש להפריש

מהם רק מעשר עני ולתתם לעניים.

 

המלצה:

שיטות הקירור מתקדמות ודרכי האחסון לזמן ארוך גרמו לספקות רבים לגבי שיוך היבול  לשנת המעשר המדויקת

ולכן מומלץ בכל הפרשה והפרשה לומר: "המעשר שני הרי הוא בצד דרומו, ואם צריך מעשר עני הרי הוא בצד דרומו".

 

פדיון מעשר עני

אחת המצוות החקלאיות הבודדות מן התורה שניתן לקיים גם בזמן הזה: הפרשת מעשר עני ונתינתו לעניים

לשנה הנוכחית, שנת ה'תשע"ח ישנה משמעות מיוחדת. השנה היא השנה השלישית למחזור שנת שמיטה. המשמעות: השנה הזאת צריך

להפריש "מעשר עני" בסך של תשעה אחוזים מן היבול ולהעניק אותו לעני.

ורק כדי שנבין על מה מדובר, הנה טיפה רקע על קצה המזלג, על המקום שבו ממוקמת מצוות מעשר עני בסדר המעשרות: ישנם שלושה

שלבים בהפרשת תרומות ומעשרות: השלב הראשון נקרא "תרומה", זהו חלק שמן התורה אין לו שיעור מיוחד (חכמים העמידו את השיעור

על שני אחוזים בממוצע)

לחלק הזה יש משמעות חלקית היום: מבצעים את ההפרשה, אך לא את הנתינה. אין לנו היכולת לזהות מיהו כהן מיוחס כיום, ולכן אנחנו

שורפים או זורקים את אותו חלק זעיר שאותו הפרשנו לתרומה.

החלק השני הוא מעשר ראשון, לא פחות מעשרה אחוזים עושים את דרכם לשבט לוי. גם לחלק הזה אין כמעט משמעות מעשית. חובה

להפריש אותם, אבל מותר לאכול אותם. ומאחר ואין כיום אדם שהוא לוי ומסוגל לתבוע את הנתח הזה, אנחנו יכולים ליהנות ממנו ולאכול

אותו (שכן בשונה מתרומה, חלק המעשר מותר לאכילה גם לאדם הדיוט)

מתי מופיעה החובה להפרשי מעשר עני?

החלק השלישי, הוא החלק שמעניין אותנו. הוא מתחלק בין מעשר שני לבין מעשר עני, ותלוי באיזו שנת יבול אנחנו נמצאים. בארבע מתוך

שש השנים מפרישים "מעשר שני", זהו מעשר שעלינו לאכול בטהרה בירושלים, ובשתי השנים הנותרות אנחנו מפרישים מעשר עני.

גם כאן אנחנו מפרישים עשרה אחוזים, אולם רק מהחלק הנותר לאחר הפרשת המעשר הראשון. כלומר עשרה אחוז מה-90% הנותרים, שזה

בעצם 9% מהסך הכללי של היבול.

כיום כמעט ולא ניתן לבצע זאת, ולכן אנחנו מחללים את המעשר על זה על פרוטה, כפי שמאפשר הכתוב " וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא

תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם… וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם… וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן

וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ וְאָכַלְתָּ שָּׁם" (דברים יד)

כלומר, הרעיון העומד מאחורי האפשרות לפדות הוא שלחקלאי שמתגורר במקום מרוחק ואין יכולת לשנע תשעה אחוזים מן היבול שלו עד

ירושלים הוא ממיר אותם לערכם הכספי, שאותו הוא ממיר חזרה למזון כשהוא מגיע לירושלים. את האוכל הזה הוא קונה, הוא צריך לאכול

בירושלים בטהרה באותם התנאים המלווים את המעשר השני.

כיום אנחנו מבצעים את החלק הראשון, מחללים את המעשר על כסף. הפעולה הזו היא מעט מורכבת מבחינה הלכתית, ולכן יזמו בבית

המדרש להתיישבות שבראשות הרב אפרתי את "קרן המעשרות" המאפשרת לכל אחד בכל מקום לחלל את חלק המעשר שני.

מהי שנת מעשר עני?

החלק השלישי, זה של מעשר שני, הוא המעסיק אותנו. אחת לשלוש שנים, בשנה השלישית והשישית למניין השמיטה, מתחלף המעשר שני

במעשר עני.

מהו מעשר עני? פשוט מאוד, כשמו: עשר שאותו מחלקים לעניים.

בשנה זו אנו לא לוקחים את חלק המעשר ומעלים לירושלים, במקום זאת, אנחנו מעניקים לעני את תשעת האחוזים הללו, המכונים כאמור "מעשר עני".

כפי שניתן להיווכח, כיום  הפכה מצוות מעשר עני למצווה הכמעט-יחידה מבין הפרשות תרומות ומעשרות שאפשר לקיים כצורתה. כפי שניתן

להיווכח וכפי שפרטנו בראשית המאמר, לא ניתן לקיים כמעט אף אחת ממצות תרומות ומעשרות כראוי. לא את התרומה המיועדת לכהן,

לא את המעשר הממוען ללוי, ואפילו לא את המעשר השני המיועד לאכילה בירושלים. מעשר עני הוא היחיד שאותו ניתן להפריש ולהעניק

ישירות לעני, כפי שהמצווה תוקנה במקור.

מעשר עני

כיצד מבצעים הפרשת ונתינת מעשר עני?

בשל חביבות המצווה, ובשל חומרתה, בית המדרש להלכה בהתיישבות, בראשותו של הרב אפרתי, חיבר קובץ מיוחד ובו ליקוט של הנחיות

הלכתיות ופרקטיות  ליישום וקיום מצוות מעשר עני.

כך למשל עלינו לדעת כי סחורה שאותה קנינו בשוק, חייבת בהפרשת מעשר עני (ואת זה אנחנו עושים בקריאת "הנוסח הקצר" או "הנוסח

הארוך" מביתו של בית המדרש להלכה בהתיישבות בראשות הרב אפרתי) אולם יחד עם זאת פטורה מעיקר הדין מחובת ההפרשה והנתינה

של המעשר לעני. שכן, היא במעמד הלכתי של "ספק", ובכל מצב של ספק ממוני, הכלל אומר ש"המוציא מחברו עליו הראיה",

והעני הוא זה שצריך להוכיח שחלק זה אכן חיב במעשר עני.

לעומת זאת, אדם המגדל בביתו עץ או שיח, חייב להפריש מעשר עני מן התורה, ולתת אותו או את תמורתו לעני או לגבאי צדקה.

 

קטפת פירות מהעץ או ירקות מהעדנית, סטופ! האם ידעת שתשעה אחוזים (!) מן התוצרת שלפניך הוא כלל

אינו שלך אלא של…. השכן בדלת ממול?

שנת מעשר עני – היישום ההלכתי המעשי של תרומות ומעשרות

השנה הנוכחית, ה'תשע"ח לבריאת העולם, היא "שנת מעשר עני", כלומר, השלישית למחזור השמיטה, ושנה שבה יש חובה להפריש תשעה

אחוזים מן היבול לעניים. וחשוב להתבונן בהגדרה הזאת, "שנת מעשר עני" , גם בימינו. כי למרות שלרבים מאיתנו נדמה שכל מה שמהווה

חלק ממערכת המצוות של תרומות ומעשרות כבר לא רלוונטי עבורנו בעידן הנוכחי, זה לא מדויק. והדבר נכון שבעתיים כאשר נוגעים

בנושא החשוב והרגיש של מעשר עני.

והסיבה לכך היא פשוטה. הסיבה שבזמנינו לא ניתן לקיים חלק, ואנו מדגישים – חלק, מן המצוות התלויות בארץ, היא בעיקר בגלל שאיננו

יודעים מיהו כהן ומיהו לוי. כך שאנחנו לא יודעים מיהו ה"נמען" שאליו התורה מחייבת להעביר את התרומות והמעשרות.

אבל כל הסיפור הזה משתנה כשמגיעים לשנת תשע"ח. שנת "מעשר עני".

הרי מיהו עני – לצערנו כולנו יודעים. זהו לא סוד ולא צריך על זה מסורת מסודרת איש מפי איש, כפי שצריך על מעמד של כהונה או בני שבט לוי.

נעיר ונדגיש שישנה הגדרה הלכתית לעני בימינו. אם בזמן חז"ל, עני היה אדם שלא החזיק בכיסו הון של יותר ממאתים זוז (מטבע המקבילה

בשוויה לכמאה ועשרים גרם של כסף טהור) הרי שכיום אדם שאין לו מהיכן לסגור את ה"אוברדראפט" בבנק, או אדם שנקלע למצוקה

כספית והוא אינו מסוגל לצאת ממנה – הוא עונה להגדרה של עני לגבי הלכות תרומות ומעשרות והוא רשאי לקבל מעשר עני.

כך יוצא שמתוך מכלול ענק של תרומות ומעשרות, מצוות מעשר עני הופכת להיות אחת הנדירות והיחידות שניתן לקיים גם בזמן הזה. מצווה

מדאורייתא שאנחנו יכולים לקיים למהדרין ממש כפי שנצטווינו וחויבנו במקור, וכפי שאלפי שנים ומאות דורות לא זכו כלל לקיים.

יש לכך משמעויות רבות, ולא רק לחקלאים. למעשה כל אדם שצורך סחורה חקלאית (מירקות ועד יין) צריך להפריש מעשר עני.

למה?

כי רוב מערכות הכשרות בארץ אינן מפרישות מעשר עני. בשלב הזה חשוב לנו להדגיש שהסחורה שיוצאת מתחת ידי הרבנות וההשגחות

הפרטיות היא כשרה לאכילה. אולם עדיין אנחנו עלולים להיות נגועים באיסור החמור של "גזל עניים", שכן – שווי התבואה הזאת שייך לעניים.

ואף אחד מאיתנו לא רוצה, חלילה, לגזול מן העניים.

ברכת מעשר

"לקנות" את המעשר עני מן העניים.

לא תמיד קל להפריש מעשר עני בתבואה בפועל, לשם כך ישנו פתרון הלכתי פשוט. אפשר להעריך את שווי הסחורה, ולהעניק לעניים

את השווי הכספי של המעשר עני. או כפי שהגדיר זאת מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל: "לקנות את התרומה מן העניים".

זו אינה נתינה בדרך של לכתחילה, הורה הרב, אולם בדרך זו אנו ניצלים מן העוון החמור של גזל מתנות עניים.

אם כן, נסכם כך: מצוות מעשר עני היא זכות והיא חובה. היא זכות שיש לנו לקיים את אחת מן ההפרשות של תרומות ומעשרות גם בזמן הזה.

היא זכות לקיים את המצוות התלויות בארץ, והיא זכות לקיים אחת ממתנות עניים הנהוגת מדאורייתא.

והיא חובה להימנע מגזל מתנות עניים. חובה לשים לב על סחורה חקלאית ה"מתוארכת" לשנת היבול של "תשע"ח" (וזה קצת מורכב, כי זה

משתנה בין פירות לירקות, ובין ירקות לתבואה. לכל אחד יש זמן שונה לקביעת הפרשת תרומות ומעשרות. ועל כך נדון במאמר נפרד)

להעריך מהו שווי הסחורה בשוק, בכמה עני יכול להשיג את הסחורה הזאת, להפריש סכום בערך של תשעה אחוזים מן הסך הכללי,

ולהעניק אותו לאדם העונה לקריטריון ההלכתי של מעשר עני.

בכך אנחנו ניצלים מהעוון של גזל עניים, ואנחנו זוכים לקיים את אחת המצוות החשובות ביותר בתורה בפן החקלאי, הסוציאלי וההלכתי

דף מידע מעשר עני תשע"ח

להורדת נוסח מעשר עני אנגלית