האם מקיימים את מתנות העניים כשמודיע לעניים לבוא?

נחלקו הפוסקים אם כשמודיע בעל השדה לעניים מתי הוא קוצר ומזמינם לבוא ולקחת את המתנות האם קיים את המצוה, אע"פ שיודע שהעניים לא יבואו.

יש שהורו לעשות כן:

רבה של פתח תקוה הגאון רבי ראובן כץ זצ"ל כתב[1] "הירא את דבר ה' מחוייב להניח ולהודיע לעניים שיבואו ליטול".

בספר דרך אמונה[2]  כתב הגר"ח קניבסקי שליט"א: "נלע"ד שבאופן שמודיע אפשר לקיים כל  מצות מתנות עניים בזמן הזה" וכתב שאפשר שזה היה המנהג שהביא הפאת השולחן שנתנו  פאה.

ובמכתב בכת"י לגבי השאלה האם לעשות מצוה זו בצורה מאורגנת שבאופן זה יהיה ניחא לעניים לקבל המתנות, ומאידך נמצינו מכשילים את מי שלא נותן כתב הגר"ח: "הרבה פעמים עשינו כן".

ועיי"ש שנשאר בצ"ע לגבי השאלה האם מתנות אלו יהיו פטורות מתרומות ומעשרות, ואפשר שכוונתו דשמא מה שהתורה פטרה את המתנות מתרומות ומעשרות הוא רק באופן שכל העניים יכולים ללקוט וכאן הרי לא נודע לכל העניים [ויתכן דס"ל שאינו נחשב פאה משום הטעם שיבואר להלן].

לעומת זאת, הגרש"ז אויערבך זצ"ל בספרו מעדני ארץ כתב[3] שיתכן שאינו חשיב פאה כלל, וכן מטו משמיה דהגרי"ש אלישיב זצ"ל שכיון שהמצוה היא עזיבה ולא נתינה כמו שכתוב לעני ולגר תעזוב אותם וכיון שע"י עזיבה בעלמא לא מתקיימת המצוה אין זה פאה.

 

[1] ספר דגל ראובן חלק ב' סי' כט, ועיי"ש שכתב שכיון שהניח הפירות הללו פטורים מתרו"מ.

[2] צה"ל פ"א ממתנ"ע ס"ק צה.

[3] פאה פ"א הל' י' אות א.