אבקש לברר דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל אודות ירקות שנלקטים בשמינית האם אחרי חנוכה מותר לאכלם אף שנזרעו בשביעית?

המכון וביהמ"ד מפרסמים בלוחות התאריכים בירקות גם את המועד שבו הרוב בשוק הינו מירקות שנזרעו בשמינית, הואיל וקיים ציבור יראים שמקפיד על כך, ובענין דעת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל,  כבר נדפס בזה באריכות (עיין ישא יוסף ח"ה סי' קיב), והנני שב בקצרה על הנזכר שם.

ערב פסח (תשמ"א) פירסמנו ש"חזרת" (חריין) שבשווקים אפילו בועדות שמיטה הינו נזרע בשביעית, ופירסום זה היה בעידודו של מרן רבינו הגריש"א זצוק"ל, וטעמו היה דהרי מצאנו לכמה מרבותינו הראשונים דס"ל דנעבד אסור (תוס' ר"ה ט ד"ה וקציר, ראב"ד שמו"י פ"ד הט"ו), והדרגה החמורה של נעבד היא נזרע (בית רידב"ז סימן ג), ובכרוז שנדפס מהגר"ח ברלין זצוק"ל ועוד מחכמי ירושלים – נאמר שכך הוא המנהג בעיה"ק, והיה מרן תמה על מה שהיו מביאים ירק אחרי חנוכה בלא השגחה – דהרי מנהג עיה"ק להחמיר באכילת תוצרת שנעבדה בשביעית וכל שכן שנזרעה בשביעית אמנם במערכת הכשרות אנו פועלים כעת שלא ישתמשו בתוצרת שנזרעה בשביעית כדי לאפשר תוצרת גם לבעלי נפש (כמו שהזכרנו לעיל), וכך גם אמר מרן הגר"ח קניבסקי שבודאי ראוי להשתדל בכך בנעבד ומכ"ש בנזרע.

אמנם אחרי שהתברר שמרן החזו"א סבירא ליה דירק הנלקט אחרי חנוכה מותר באכילה אף שנזרע בשביעית הורה לנו מרן רבינו זצוק"ל דכן יש להורות לרבים רק יש לציין כי בעל נפש יחמיר בדבר. ובחודש חשון תשנ"ד שאלנו האם יש סברא שאותם שמחמירים בנעבד ונזרע יחמירו רק עד חנוכה, והשיב דאולי היה המנהג להחמיר רק בזמן שהירקות קדושים בקדושת שביעית (מרחשון תשנ"ד). ורק זאת אציין, דבתשמ"א – כשפירסמנו אודות ענין הנזרע בחזרת – שלח לנו הגאון מהר"י נויבירט זצ"ל בשם מרן הגרש"ז אויערבך שלדעתו הקלו בנזרע בשביעית (ראה ישא יוסף שם עמוד רלח).

אבל יש לציין כי מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל לא חשש שנזרע יש בו איסור מן התורה, אלא היה טוען שהאיסור הוא מטעם קנס.