הפרשה משנה לחברתה

אין מפרישין תרומות ומעשרות מפירות שגדלו בשנה זו על פירות שגדלו בשנה אחרת ואם הפריש לא עלתה לו ההפרשה וצריך להפריש מתחילה.

תחילת שנת המעשר ברוב הגידולים הוא א' תשרי ואילו בפירות האילנות תחילת השנה היא בט"ו בשבט.

לכל גידול יש שלב מסוים בו נקבע שנתו למעשר:

חז"ל חילקו את הגידולים לארבע סוגים:

תבואה [דהיינו א' מחמשת מיני דגן] וקטניות [כגון חומוס, בוטנים, חמניות וכיו"ב] השלב הקובע הוא הבאת שליש וראש השנה שלהם הוא א' בתשרי ולכן אין להפריש מתבואה וקטניות שהביאו שליש לפני א' תשרי על תבואה וקטניות שהביאו שליש לאחר א' תשרי או להיפך.

ירקות
ירקות השלב הקובע בהם הוא לקיטת הירק וראש השנה שלהם הוא א' תשרי, ולכן אין להפריש מירקות שנלקטו לפני א' תשרי על ירקות שנלקטו לאחר א' תשרי. [יש אומרים שירק שנגמר בישולו ואינו גדל יותר אפילו שעדיין לא נלקט חשוב כמו שהוא נלקט, ויש לחוש לדבריהם].

ג. פירות [כל הפירות חוץ מזיתים וענבים אתרוגים ופירות הדר]

פירות השלב הקובע בפירות הוא החנטה וראש השנה שלהם הוא ט"ו בשבט, ולכן אין להפריש מפירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט על פירות שחנטו קודם ט"ו בשבט ולהיפך.

נחלקו הראשונים מה נקרא חנטה לדעת הרמב"ם הוא משהגיע לעונת המעשרות שהוא כשליש גידול, ולדעת הר"ש ועוד ראשונים חנטה היא השלב הראשון לאחר יציאת הפרי. ובזיתים וענבים לכו"ע הזמן הוא שליש גידול.

ד. אתרוג ושאר פירות הדר

אתרוג שונה מכל הפירות שהשלב הקובע הוא לקיטה (קטיף) ולא חנטה אמנם ר"ה השנה שלו הוא ט"ו בשבט ולכן אין להפריש מאתרוגים שנקטפו לפני טו בשבט על אתרוגים שנקטפו לאחר טו בשבט.

יש אומרים שלימונים דינם כאתרוג לענין זה [רש"ס]. ולדעת החזון איש יש לחוש מספק בכל פירות הדר שדינם כאתרוג ואין להפריש מפירות הדר שנקטפו קודם ט"ו בשבט על פירות הדר שנקטפו לאחר ט"ו בשבט.

תערובת שני שנים

נתערבו לו פירות שני שנים לדעת הרמב"ם והרא"ש, נראה בפשטות שיכול להפריש מהתערובת. ואם הם ב' מעשרות שונים כגון מעשר שני ומעשר עני יפריש כפי הרוב. לדעת הר"ש והראב"ד אי אפשר להפריש מהתערובת החזו"א סובר שגם בדעת הרמב"ם קשה לפרש כפשוטו ולמעשה פסק שלא יפריש מהתערובת, וישאל חכם כיצד לתקן את הפירות.