נוסח הפרשת תרומות ומעשרות לחברי "קרן המעשרות"

נוסח הפרשת תרומות ומעשרות וחילול מעשר שני ורבעי

נוסח זה מיועד לחברי ה"קרן לחילול מעשר שני" בלבד 

לנוסח ההפרשה למי שאינו חבר ב"קרן המעשרות" לחץ כאן

להורדת הנוסח

כאשר מפרישים מספק טבל, דהיינו דברים שלא ידוע אם הפרישו מהם תרומות ומעשרות, כגון כשקונים בחנויות ובשווקים שאין שם השגחה מעולה, או כשאוכלים אצל מי שקנה במקומות כאלה, סדר ההפרשה הוא כדלהלן ללא הברכות:

1.לוקחים מכל מין יותר מ-1% ומניחים בנפרד.

2 .אומרים נוסח זה:

(סדר ההפרשה מטבל ודאי מבואר בהמשך)

נוסח ההפרשה

כָל לְשוני יִתְפָרֵש עַל הַצַד הַיֹותֵר טֹוב עַל ּפִי דִין ּתֹורָה וְתַקָנַת חז“ל.

כשמפרישים ב"טבל ודאי" מברכים, כשמפרישים מ"ספק טבל" לא מברכים ומתחילים ישר מנוסח ההפרשה: "היותר…"

בָּרּוְך ַאּתָה ה‘  אֱלהֵינּו מֶלֶך הָעֹולָם אֲשֶר קִדְשָנּו ּבְמִצְוֹותָיו וְצִוָּנּו לְהַפְרִיׁש ּתְרּומֹות ומַעַשְרֹות.

הַיותֵר העודף  מֵאֶחָד מִמֵאה* ׁשֶיֵׁש ּכָאן (במה שמונח בנפרד) הֲרֵי הּוא ּתְרּומָה ּגְדֹולָה בְצַד צָפֹון **ּכָל מִין עַל מִינֹו.

אֹותֹו אֶחָד מִמֵאה ׁשֶיֵׁש ּכָאן (במה שמונח בנפרד) וְעֹוד ּתִשְעָה חֲלָקִים ּכְמֹותֹו ּבְצַד צָפֹון ׁשֶל הַפֵרֹות (הירקות, המצרך/ים) הֲרֵי הּוא מַעֲשֵר רִאׁשֹון **ּכָל מִין עַל מִינֹו.

אֹותֹו אֶחָד מִמֵאה ׁשֶכָאן ׁשֶעֲשִיתִיו מַעֲשֵר רִאׁשֹון, עָשֹּוי ּתְרּומַת מַעֲשֵר **ּ כָל מִין עַל מִינֹו. ּ

ומַעֲשֵר שֵנִי ּבִדְרומָם ׁשֶל הַפֵרֹות (הירקות, המצרך/ים) **ּכָל מִין עַל מִינֹו.

וְאִם צָרִיְך מַעֲשֵר עָנִי, יְהֵא מַעֲשֵר עָנִי ּבִדְרֹומָם **ּ כָל מִין עַל מִינֹו.

 

 

 

נוסח החילול

ברכה זו אומרים רק כשמפרישים מ"טבל ודאי" החייב במעשר שני, כשמפרישים מספק טבל, או מספק מעשר שני או עני, לא מברכים ואומרים: "המעשר שני…"

בָרּוְך ַאּתָה ה‘ אֱלהֵינּו מֶלֶך הָעֹולָם אֲשֶר קִדְשָנּו ּבְמִצְוֹותָיו וְצִוָּנּו עַל פִּדְיֹון מַעֲשֵר שֵנִי

הַמַעֲשֵר ׁשֵנִי (***ּ כָל ּדַרגַת חִיּוב ּבִפְנֵי עַצְמָה) יְהֵא מְחֻלָל עַל ּפְרּוטָה (***ּ בִפְנֵי עַצְמָה) בַמַטְבֵעַ הַמְיֻחֶדֶת לְחִלּול זֶה ּבַ "קֶרֶן לְחִלּול ּמַעֲשֵר ׁשנִי" ּכְפִי ּתְנָאֵי הַקֶרֶן. אִם יֵׁש ּכָאן ּפֵרֹות רְבָעי, יִהְיּו מְחֻלָלִים עַל ּפְרּוטָה ּבַמַטְבֵעַ הַמְיֻחֶדֶת לְחִלּול זֶה ּבַ "קֶרֶן לְחִלּול ּמַעֲשֵר ׁשֵנִי" ּכְפִי תְנָאֵי הַקֶרֶן. אֹותֹו ׁשֶאֵינֹו ׁשְוֵה פְרּוטָה מהַמַעֲשֵר ׁשֵנִי אֹו הָרְבָעי, יְהֵא מְחֻלָל ּבְשָוְיֹו, ּבַמַטְבֵעַ הַמְיֻחֶדֶת לְחִלּול זֶה ּבַ "קֶרֶן לְחִלּול ּמַעֲשֵר ׁשֵנִי" ּכְפִי ּתְנָאֵי הַקרֶן.

 

 

*אחד ממאה – היינו מאית (1%) מהפירות בלי התרומה הגדולה

**אומרים כשמפרישים מכמה מינים בבת אחת

***יש מהדרים לומר

 

נוסח הפרשה מקוצר למתקשים לומר את הנוסח דלעיל ונוהגים להסתפק בנוסח זה

לאחר שהפריש יותר מ-%1 יאמר:

 

ּכָל הַהַפְרָשֹות (התרומות והמעשרות) וְחִלּולֵי מַעֲשֵר ׁשֵנִי ּורְבָעי יָחּולּו כַדָת ּכְמֹו ׁשֶכָתּוב ּבַנֹסָח לִמְנּויֵי הַ"קֶרֶן לְחִלּול ּמַעֲשֵר ׁשֵנִי".

 

ממיני מאפה החייבים בהפרשת חלה יש לקחת חתיכה מכל מצרך ולומר: הרי זו חלה. לאחר מכן יש לשרוף חתיכה זו או לעטוף ולהשליך.

מצרכים הטעונים הפרשת תרומות ומעשרות וגם הפרשת חלה, יש לומר את נוסח ההפרשה דלעיל, ולפני אמירת ”ומעשר שני…“ יש ליטול מעט מן המצרך, ולומר הרי זו חלה.

סדר הפרשה מטבל ודאי

כאשר מפרישים תרומות ומעשרות מתוצרת שודאי לא הפרישו ממנה, כגון: פירות שנקטפו בחצר הבית, או שהובאה לו ע"י מגדל שלא הפריש, מפרישים לפי סדר זה:

1 לוקחים יותר מ 1% מכל מין ומניחים בנפרד.

2 אומרים את הקטע שמופיע למעלה: כל לשוני… ותקנת חז"ל.

3 מברכים: "בָרוך אּתָה ה‘ אֱלהֵינּו מֶלֶך הָעֹולָם אֲשֶר קִדְשָנו ּבְמִצְוֹותָיו וְצִוָּנּו לְהַפְרִיׁש תְרומֹות ומַעַשְרֹות."

3 אומרים את נוסח ההפרשה שמופיע למעלה: היותר (העודף) מאחד ממאה … יהא מעשר עני בדרומם כל מין על מינו. 

4 בגידולי השנים א,ב,ד,ה לשמיטה יש לחלל את המעשר-שני. קודם אמירת נוסח החילול מברכים: בָּרוּךְ אּתָה ה‘ אֱלהֵינּו מֶלֶך הָעֹולָם אֲשֶר קִדְשָנּו ּבְמִצְוֹותָיו וְצִוָּנּו עַל פִּדְיֹון מַעֲשֵר שֵנִי.

5 אומרים את נוסח החילול שמופיע למעלה: המעשר שני … לפי תנאיו.

בגידולי השנים ג, ו, לשמיטה צריך לתת את המעשר עני לעני. כיצד לבצע זאת פנה לבית המדרש לקבל הדרכה.

יש הנותנים את המעשר הראשון ללוי, מגידולי כל השנים. אם אינך כהן או לוי ואין בסביבתך לוי, פנה לבית המדרש לקבל הדרכה.

 

פדיון פירות רבעי

פירות שהם ודאי בשנתם הרביעית לנטיעת העץ נוהגים בסדר זה (יש לפנות לחכם כדי לקבוע אם זו שנה רביעית):

לאחר הקטיף של כל כמות פירות, מברכים:

ּבָרּוְך אּתָה ה‘ אֱלהֵינּו מֶלֶך הָעֹולָם אֲשֶר קִדְשָנּו ּבְמִצְוֹותָיו וְצִוָּנּו עַל פִּדְיֹון רְבָעי.

אח"כ אומרים: פירות אלו יהיו מחוללים על פרוטה במטבע המיוחדת לחילול זה ב"קרן לחילול מעשר שני" לפי תנאי הקרן.

כשיש ספק אם הפירות הם בשנתם הרביעית פנה לחכם לקבלת הדרכה.

 

הפרשה בשבת וביום טוב

בשבת וביום טוב אסור להפריש תרומות ומעשרות. עבר והפריש במזיד, הפירות  אסורים באכילה עד מוצאי שבת. הפריש בשוגג, הפירות מותרים באכילה מיד אפילו למפריש.

אם זכור מערב שבת או מערב יום טוב שיש לו פירות שלו שאינם מעושרים ואין בידו לעשרם עכשיו, יכול להתנות מערב שבת או מערב יום טוב ולהפריש בשבת או ביום טוב.

וזה לשון התנאי שיש לאומרו בערב שבת ויו"ט:

"היותר מאחד ממאה ממה שאני עתיד להפריש יהא תרומה גדולה בצד צפונו.

אותו אחד ממאה הנשאר ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפון של הפירות יהיו מעשר ראשון.

אותו אחד ממאה שהתניתי שיהא מעשר ראשון יהא עשוי תרומת מעשר. ומעשר עני בדרומם של הפירות.

ואם צריך מעשר שני יהא מעשר שני בדרומם. ויהא מחולל כל דרגת חיוב על פרוטה אחרת, שיחד הממונה על קרן המעשרות לחלול זה, לפי תנאיו. אותו שאין בו שוה פרוטה יהא מחולל בשויו על מטבע שיחד הממונה על קרן המעשרות לחילול זה לפי תנאיו".

(מה שאני עתיד להפריש לחלה, יהיה חלה).

ויחשוב שעל ידי אמירת התנאי לא חלה ההפרשה עכשיו, אלא שאם התנה תנאי כזה יכול להפריש בשבת או ביום טוב את המתנות כהלכתן ובשעת ההפרשה בשבת יאמר את הנוסח של הפרשת תרומות ומעשרות שלעיל.

דבר זה מותר רק בטבל שלו, אבל הוזמן לשבת או יום טוב לחשוד שאינו מפריש תרומות ומעשרות, אין לו תקנה לומר תנאי זה מערב שבת ויו"ט, אלא ב"דמאי" ולא בטבל ודאי או בספק טבל.

ויש לשאול חכם מתי נחשבים הפירות ל"דמאי".

להורדת הנוסחים