נטע רבעי

לאחר שחולפות שלוש שנות ערלה נכנסים פירות האילן לשנתם הרביעית. במהלך השנה הרביעית מכונים הפירות 'נטע רבעי' ונוהגת בהם קדושה יתירה. דין זה נלמד מן הפסוקים בספר ויקרא (יט, כד-כה): וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה': וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

בשל קדושתם המיוחדת של פירות נטע רבעי ניתן לאכלם בירושלים בטהרה בלבד – בדומה מאוד למעשר שני. ניתן לפדות את פירות נטע רבעי בדמים ולקנות בהם מזון בירושלים.

עם תום השנה הרביעית ניתן לאכול את פירות השנה החמישית בכל מקום (לאחר שהופרשו מהם תרו"מ, כמובן)

פירות נטע רבעי, האם בכל מקרה הם פטורים ממעשרות?

פירות שמניב העץ לאחר שעברו עליו שלוש שנות ערלה. השנה הרביעית של העץ מנטיעתו הינה 'שנת נטע רבעי' בשנה זו כל הפירות שגדלו בעץ – קדושים. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו צריכים לעלות את הפירות ולאוכלם בטהרה בירושלים. כיום שלדאבון ליבנו, אין לנו בית המקדש ומזבח, ולחלק מהפוסקים אף קדושת ירושלים בטלה, וכן אנו טמאי מתים, אין לנו אפשרות לאכול את הפירות בטהרה בירושלים, לכן יש לחלל את קדושת הפירות על פרוטה.

על חילול רבעי מברכים: "ברוך אתה ה' ….אשר קידשנו במצוותיו וצוונו על פדיון רבעי".

פירות רבעי פטורים מתרומות ומעשרות, אך יש לזכור לחללם.

רק פירות שנחשבים לרבעי ודאי, פטורים ממעשרות ומחוללים בברכה.

מה הם פירות רבעי וודאי?

פירות שהם מהשנה הרביעית מעת שהעץ ניטע בחצר או במטע על ידי גרעין או ייחור או עץ חשוף שורש (שלא היתה אדמה על שורשיו). כלומר פירות שידוע לנו בוודאות שהשנה הזו היא השנה הרביעית לעץ ולא רק שאנו נוהגים בה חילול רבעי מספק.

דוגמאות לפירות שהם בבחינת ספק נטע רבעי:

  • הדרך הנפוצה כיום בקניית עץ, היא קניית שתיל הגדל בשקית, ואת השתיל נוטעים בחצר עם האדמה שבשקית, במקרה זה הפירות הם ספק רבעי.

וזאת מפני שבדרך כלל הנטיעה בחצר מתבצעת לאחר שהעץ גדל במשתלה שנה או יותר. במקרה כזה אף שראוי למנות שלוש שנים מחדש מזמן הנטיעה בחצר [מחמת הספק שמא העץ לא היה במצב של יניקה מהקרקע כל הזמן, והדין הוא שמי שמעביר צמח עם גוש האדמה שלו מעציץ שאינו נקוב ושותלו באדמה ראוי למנות שנות ערלה מחדש, וערלה גם בזמן הזה אסור מן התורה, לכן צריך להחמיר גם בספק], מכל מקום השנה הרביעית מהשתילה בחצר היא ספק שנה רביעית לנטיעה ספק עברו כבר יותר מארבע שנים, מפני שיתכן שכן אפשר לצרף את הזמן שהעץ גדל במשתלה.

כדי לצאת מידי כל ספק בעץ כזה שאין ודאות על שנתו הרביעית, יש להפריש את כל התרומות והמעשרות [בלי ברכה], שמא אין זו שנתו הרביעית של העץ, ומאידך גם לחלל את כל הפירות [בלי ברכה], שמא זו שנתו הרביעית של העץ ופירותיו נטע רבעי, לכן אומרים בנוסח החילול גם מעשר שני וגם רבעי, אך לא מברכים לא על פדיון מעשר שני ולא על פדיון רבעי .

  • אדם שנטע יחור או גרעין באדמה צריך למנות שלוש שנים משעת הנטיעה, מכל מקום (הוזכר בעדכון הקודם לחודש שבט) יש דעות שונות איך מונים את שנות הערלה. מי שנוטע עץ בין ט"ו בשבט לט"ו באב, לדעת כולם שנות הערלה יסתיימו בט"ו בשבט של השנה הרביעית לנטיעה. אך הנוטע אילן מראש השנה ועד ט"ו בשבט נחלקו הדעות מתי מסתיימים שנות הערלה ומתחילה שנת נטע רבעי, לדעת הרמב"ם מונים שלוש שנים שלימות מיום ליום, ומיום שהסתיימו שנות הערלה מתחילה שנת נטע רבעי (למשל אם נטע בראש חודש חשון תשע"ו בהגיע ר"ח חשוון תשע"ט נגמרו שנות הערלה וכל פרי שיחנוט מכאן ולהבא יהיה רבעי). אך לדעת ראשונים אחרים גם במקרה זה אנו מונים שנות ערלה עד ט"ו בשבט. להלכה השו"ע [1] הביא את שתי הדעות ולא הכריע ביניהם, ומכיוון שמדובר בספק יש להחמיר, בפרט בארץ ישראל וכמו שכתב החזון איש.

אמנם אע"פ שאנו מחמירים לעניין שנות ערלה למנות עד ט"ו בשבט, מכל מקום בשנה החמישית מאותו תאריך של הנטיעה עד ט"ו בשבט אנו צריכים לחשוש שמא כבר עברה שנת נטע רבעי. ולכן מתאריך זה בשנה החמישית יש להפריש את המעשרות בלי ברכה שמא כבר עברה שנת נטע רבעי וגם לחלל את הרבעי בלי ברכה שמא נחשב העץ בשנתו הרביעית.

[יש לציין שאומרים בשמו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם בזמן הספק אם הפירות רבעי אנו נמצאים בשנת מעשר שני, ואז אם זו השנה הרביעית הפירות רבעי ואם כבר עברה השנה הרביעית יש כאן פירות מעשר שני, אפשר לומר את הברכה השניה של הפדיון ולכלול בה מעשר שני ורבעי, ובנוסח הברכה יאמר "…אשר קדשנו במצותיו וצונועל פדיון קודש", ואחרי זה יעשה את החילול ויאמר בנוסח החילול המעשר שני או הרבעי שיש כאן יהא מחולל על פרוטה].

 


[1] סי' רצד סעי' ה'