שמעת פעם על קטיף חוויתי?

ענף תיירותי זה, התפתח בשנים האחרונות. מדובר בחוויה בטבע בה המטייל קוטף פירות ישר מהעץ וסועד בהם את ליבו. כמובן שחוויה זו כרוכה בתשלום.

האם צריך להפריש תרומות ומעשרות מפירות הקטיף?

ישנה הלכה כי אכילת ארעי של פירות הנקטפים בשדה ובמטע פטורה מהפרשת תרומות ומעשרות, אך אם משלמים עבור הפירות חייבים להפריש תרומות ומעשרות אף כשאוכלים אכילת ארעי. מכיוון שהמטייל משלם גם על הקטיף, לכן יש להפריש תרומות ומעשרות בברכה.

הרחבה: מי שקוטף פירות בשדה או במטע מותר לו לאוכלם אכילת ארעי עד שיכניסם לבית או לחצר, אך אם אדם שילם על הפירות, הפירות מתחייבים במעשר, שכן מקח קובע למעשרות. הקניה אוסרת לאכול אכילת ארעי רק לאחר גמר המלאכה (למשל, מי שקנה ענבים ליין מותר לו לאכול מעט ענבים אכילת ארעי כיון שגמר המלאכה הוא עשיית היין). כמו כן לקטוף פרי אחד ולאוכלו נחשב לפני גמר מלאכה.

ולפי זה המשלם עבור הפירות יכול לקטוף רק פרי אחד ולאכול בלי להפריש תרומות ומעשרות, ואחרי שאכל פרי זה יכול לקטוף עוד פרי אחד מהעץ ולאכול בלי הפרשה, אך אין לו לקטוף פרי נוסף לפני שאכל את הפרי הראשון משום שאז מתחייב להפריש תרומות  ומעשרות.

פרי אחד שכן יכול לאוכל בלא הפרשת תרומות ומעשרות, מדובר בפרי קטן כמו דובדבן משמש ושסק, אך פרי גדול או פרי המורכב מחלקים אין היתר לאכלם אכילת ארעי, אלא אם כן קוטף מהעץ חלק קטן כגון אשכול ענבים מותר לקטוף גרגיר אחד ולאכול ושוב לקטוף גרגיר נוסף ולאכול.[1].

כדי לא להגיע לידי מכשול, מומלץ לקטוף את כל כמות הפירות בקטיף, ורק לאחר גמר הקטיף להפריש תרומות ומעשרות עם ברכה, ו- לאכול.

 

[1] נדגיש שיש צד הלכתי שאף אדם ששילם עבור הפירות, עד שלא גמר לקטוף את כל כמות הפירות שמתכננן לקטוף עכשיו, אינו חייב בהפרשת תרומות ומעשרות ויכול לאכול אכילת ארעי, אך הדבר לא הוכרע להיתר. עי' חזון איש דמאי סי' ז' ס"ק טז.