קרן המעשרות

הרה"ג שאול ריכנברג שליט"א ממונה על קרן המעשרות

הקרן לחילול מעשר שני נוסדה לפני עשרים שנה על ידי הרב שמעון
וייזר שליט"א כששמש ראש בית המדרש להלכה בהתישבות בקיבוץ
שעלבים. בשנת תשל"ט כשבית המדרש עבר לירושלים עברה הקרן
לבית המדרש שבירושלים.
לחברי הקרן נוסח מיוחד לחילול. כאשר החברים אומרים את נוסח
החילול המיוחד, מעבירים את קדושת המעשר שני או הרבעי
שבפירותיהם למטבעות של הממונה על הקרן המיועדות לשימוש
החברים. בכך נעשים פירותיהם חולין ומותרין בשמוש ובאחת המטבעות
שבקרן נתפסת קדושת המעשר.

מטרת הקרן – מתוך עיסוקו של בית המדרש בלימוד והפצת קיום מצוות התלויות
בארץ, נוכחו העוסקים במלאכה לדעת שקיים צבור גדול המתקשה
לחלל מעשר שני כדין על פי הסדר הנהוג – שמייחדים מטבע ומחללים
עליה עד "שמתמלאת" ואז מחללים אותה על מטבע קטנה ובכך מפנים
את המטבע הגדולה לחילולים נוספים.

כמה סיבות לדבר – א. בכל חילול "תופסים" במטבע ערך של פרוטה. כדי לדעת איזה ערך
מהמטבע נתפס בכל חילול, צריך לדעת כמה אגורות שוה פרוטה (פרוטה
אחת שוה כמחירו של החלק הארבעים של גרם כסף גולמי טהור, דהיינו
בגרם כסף יש ארבעים פרוטות ובקילו-גרם יש ארבעים אלף פרוטות).
מידע על השינויים במחיר הכסף שנקבע בבורסה העולמית למתכות
יקרות ועל פי שער הדולר, אינו זמין לצבור.

ב. צריך לרשום כל חילול שנעשה כדי שיוכלו לספור את החילולים
ולדעת מתי המטבע "מתמלאת". הרבה אנשים אינם מסודרים דיים כדי
לבצע רישום זה.

ג. את המטבע המיוחדת לחילול יש לשמור שלא תילקח בטעות על
ידי בני הבית לשימוש חולין. רבים נכשלים בשמירה זו.

ד. בערב פסח של השנה הרביעית ושל שנת השמיטה, שהוא זמן
ביעור מעשרות, צריך לבער את המטבע שהתפיסו בה מעשר שני. רבים
שוכחים לעשות זאת.

ה. כאשר המעשר שני שוה פחות מפרוטה, דהיינו שהמוצר או חלק
הטבל שבו שוה פחות מעשר פרוטות (כיום טבת תשנ"ו שמחיר הפרוטה
כשתיים וחצי אגורות, הדבר מצוי רק במוצרים שרק אחד ממרכיביהם
טבל או כשמעשר רק חלק מפרי או ירק), יש צורך שתהא במטבע
שמחלל עליה "פרוטה חמורה" מטבל ודאי. דבר זה אינו קל להשגה
לצבור העירוני. גם מצוי שבעקבות עליית מחירי הכסף הגולמי או פיחות
השקל עולה ערכה של הפרוטה, ומה שהותפס כפרוטה חמורה כבר אינו
שוה פרוטה.

כדי שהצבור הנתקל בקשיים אלה יוכל לחלל מעשר שני כדין, מחזיק
הממונה על הקרן במקומות שמורים מטבעות רבות שיש בהן "פרוטות
חמורות", והוא נותן רשות לחברים בקרן לחלל את המעשר השני שלהם
על מטבעותיו שבקרן. הוא דואג שתמיד תהיינה מטבעות פנויות
העומדות לשימוש החברים ודואג לקיום מצוות ביעור במעשר שהעבירו
החברים למטבעותיו.

כיצד פועלת הקרן – הממונה על הקרן מחזיק כמות גדולה של מטבעות המסודרות לפי סדר
מספרי. המטבעות שייכות לו והוא כבעלים של המטבעות נותן רשות
לחברים הרשומים בקרן לחלל את המעשר השני שלהם על מטבעותיו
(דהיינו להעביר את קדושת המעשר השני מהפירות שלהם למטבעותיו,
על ידי אמירת נוסח החילול המיוחד לחברי הקרן). לצורך זה של
התפסת המעשר במטבעותיו הוא גם ממנה את החברים לשליחים שלו.

כל המטבעות שבקרן עומדות לרשות כל החברים וכל חילול נתפס
במטבע הראשונה הפנויה ברגע החילול. כמות המטבעות מחושבת כך
שכנגד כל משפחה חברה, מונחים כעשרים פרוטות. כמות זו היא הרבה
מעל לחילולים הצפויים.

בכל יום מחלל הממונה על הקרן את כל המעשר השני והרבעי
"שהכניסו" החברים במטבעותיו, על מטבע קטנה, ובכך מפנה את
המטבעות לחילולים נוספים. את המטבע הקטנה הוא מניח בצד לזמן
ביעור מעשרות.