קניית צמחי נוי ושתילים במוצאי שמיטה

הגאון רבי שאול רייכנברג שליט"א וד"ר משה זקס

כתב הרמב"ם הל' שמיטה פרק א הל' יב: "הנוטע בשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקור". חייבו חכמים לעקור כדי שלא יהנה מהאיסור שעשה. ובהמשך כתב הרמב"ם: "החורש את שדהו או נרה או זבלה בשביעית כדי שתהא יפה לזריעה במוצאי שביעית, קונסים אותו ולא יזרענה במוצאי שביעית. ואין חוכרין אותה ממנו כדי לזורעה, אלא תהא בורה לפניו. ואם מת יזרענה בנו". מהלכות אלו אנו למדים שכשאסרו להשתמש במה שבא כתוצאה מעבודה אסורה, אסרו גם לאחרים לקנות ממנו את הדבר, כיון שבקניה נהנה העובר מהעבודה האסורה שעשה (ראה משפטי ארץ שביעית פרק ז ה).

לאור הנ"ל
  1. אסור לקנות צמחי נוי או שתילים, שנשתלו או נזרעו באיסור על ידי יהודים בשנת שמיטה. איסור זה הוא בין כשקונה ישירות ממי ששתל ובין כשקונה ממי שקנה ממנו (ראה רמב"ן ויקרא כה, ה [לקראת סוף הקטע] בפירושו לפירות אלו של "עזיקה הם").
  2. נחלקו האחרונים האם בכלל איסור זה גם לקבל מתנה (ראה מקורות משפטי ארץ שם הערה 45).
  3. צמחים ושתילים שהוכנו בשנת שמיטה בעציצים שאינם נקובים בתוך בית מותר לקנותם. שהרי כתב החזו"א (כב א, כו ד) שהזורע בעציץ שאינו נקוב בתוך בית יש לו על מה לסמוך.
  4. יש לשאול חכם אם אפשר להתיר במקרה הצורך לקנות שתילים וצמחים שנשתלו בשמיטה בעציץ שאינו נקוב אך לא בתוך בית (יתכן ששתילה כזו שאסורה רק מדרבנן והיא לא שתילה רגילה, שאין דרך לשתול בעציצים שאינם נקובים, לא חייבו חכמים לעקור לאחר מעשה) (ראה משפטי ארץ שם סוף הערה 44).
  5. כמו כן יש לשאול אם אפשר להתיר במקרה הצורך לקנות שתילים וצמחים שנשתלו או נזרעו בתוך בית אף בעציצים נקובים (כיון שיש ספק אם שתילה בבית אסורה בשמיטה ואין זה מקום גידול (ראה משפטי ארץ שביעית פרק ו), יתכן שלא גזרו לעקור לאחר שכבר נעשה האיסור [ראה הליכות שדה 92 עמ' 24]. שתילי "חישתיל" נזרעים בתוך בית ומיד אחרי הזריעה, הם מוצאים לחוץ או לחממות. אמנם לחוששים לאיסור "נעבד" יתכן שיש לאוסרם מכל מקום בגלל העבודות שעשו בהם אחר הוצאתם לחוץ.
  6. שתילים וצמחים שנשתלו לפני שמיטה אע"פ שטיפלו בהם בשמיטה במלאכות דרבנן להשבחתם, נראה שאפשר להקל לקנותם משום שכבר היו קיימים לפני שמיטה והיה מותר לעבוד בהם מה שהכרחי לקיומם, הם לא נאסרים במה שהוסיף בהם מלאכות (הרי נהגו לקנות פירות הדר בחורף של שנת שמיטה מכל מקום כיון שחנטו בשנה שישית, ולא חוששים למלאכות שעשו בהם בשמיטה, ראה גם הליכות שדה שם).
  7. זרעים שהם מאכל אדם או בהמה שגדלו בשמיטה אצל יהודים אסורים בשימוש משום איסור "ספיחים" (איסור ספיחים חל על מה שנזרע בשמיטה או גדל מעצמו מזרעים שנפלו). ולנוהגים קדושת שביעית ביבול נכרים אסור לזרוע אף זרעים שגדלו אצל נכרים, משום שזריעה אינה משימושי שביעית.
  8. זרעים שאינם ראויים לא למאכל אדם ולא למאכל בהמה אין בהם קדושת שביעית ונהגו שגם אין בהם איסור ספיחים (משפטי ארץ שביעית פרק טז סעי' ב). אך לחוששים לאיסור "נעבד" אסור להשתמש בזרעים אלו אם גדלו אצל יהודי.

הדרכה מעשית לקניית שתילים אחר שמיטה

שתילים של עצי פרי

בחלק מהשתילים שבמשתלות התקופה שבין השרשתם  ועד שווקם לנטיעה בשטח היא פחות משנה,  לכן במוצאי שביעית הם עלולים להיות מהשרשת שביעית יש לדחות את הנטיעה כדי להשתמש בשתילים שהושרשו בשמינית. כאמור, ניתן כיום לגדל שתילים רבים גם בפחות משנה, אם כי רובם גדלים שנה ויותר.

שתילים צעירים של ירקות, פרחים וכד' חשופי שורש

קיים גידול מסוים של שתילי ירקות, פרחים, צמחי נוי ותבלין במשתלות בקרקע, והם נמכרים ללא אדמה או מצע גידול אחר, שתילים כאלה יהא מותר לקנות רק במועד בו ברור כי נזרעו לאחר גמר השמיטה. אורך תקופת גידולם שוה לערך לזמן שיפורט בהמשך לגבי גידול בחישתיל.

.שתילים צעירים של ירקות, פרחים וכד' שב"חישתיל" קטן

השתילים של סוגי צמחים רבים, גדלים במגשים בתוך קוביות שגודלם כ – 4 ס"מ רוחב. בתוך הקוביות מצע גידול בצורת הקוביה והשתילים  נמכרים עם המצע. שתילים אלה נזרעו (או הושרשו) בתוך המגשים במיתקן הנמצא בתוך בית, אך הם מועברים לאחר הזריעה מחוץ לבית ויתכן שנעשו בהם שם מלאכות האסורות מדרבנן. ראה לעיל סעיף 5.

 מתי ימצאו בשוק שתילי "חישתיל" שנזרעו לאחר ראש השנה

להלן רשימת משך הזמן (מספר השבועות) להכנת שתילי חישתיל, מזריעה (או השרשת ייחורים) ועד להתחלת שיווקם, בהתיחס לשיווק בתוך קוביות חישתיל קטנות. [במועבר לעציצונים או לקוביות חישתל גדולות הזמן שונה, ראה להלן!]

גם בחישתיל קטן, מהיציאה ממשתלת האֵם למשתלה או לחנות המוכרת, ועד למכירה לצרכן הבודד, עשויים לעבור שבוע עד שבועיים נוספים. ולכן על הקונה לברר כמה זמן שהו השתילים במקום שקונה אותם.

 א.ירקות

חסה, חציל – 4 שבועות, מלפפון – 2, כרוב, כרובית – 4 סלרי (כרפס) – 5, עגבניה, פלפל – 4, קישוא – 2, שומר (פנל) – 5 שבועות.

זמן זה זהה גם לשתילים חשופי שורש מערוגות בקרקע (שצויינו לעיל)

ב. פרחים וצמחי נוי (הגדלים מזרעים – "צמחי ערוגה" בלשון השתלנים)

במרבית הצמחים האלה (כ – 100 מינים) משך הגידול הוא 6-7 שבועות. להלן יובאו החריגים: אקזאקום – 8 שבועות, אקליפטוס – 9, ארליה – 13, בגוניה פורחת עד – 10, שושן – 10, לגסטרומריה – 8, פוקסיה – 8, פעמונית – 10, קרספידיה – 10 שבועות.

בנוסף לחישתיל הקטן, קיים גם שיווק של צמחים מסוגים אלה בשלב פריחה או צמח גדול, לאחר העברה נוספת לתוך עציצונים של 6-7 ס"מ. שיווק של אלה נעשה רק מגיל של 14 עד 20 שבועות, לפי סוגי השתילים.

 ג. תבלינים

אורגנו, בוורג' בזיל – 4 שבועות, טרגון – 6, כוסברה לואיזה, לובג', מיורם, מליסה, נענה (מינתה), מרוה – 4, עירית – 7, פטרוזיל, צ'רביל, צתרה, קורנית – 4, רוזמרין – 6, שיבה, שמיר – 4.

שתילים בעציצונים וכד'

שתילוני חישתיל הנ"ל, מועברים בחלקם גם לעציצונים שבקוטר 6-7 ס"מ [מעין כוס פלסטי דומה לגביעי שמנת ואשל וכו'] לתקופה נוספת של 3-15 שבועות לפי הסוגים, ואף לחישתיל גדול (קוביות מצע גדולות יותר) – ורחב קוביות של 5 ס"מ ויותר, למשך 2-4 שבועות נוספים. ולכן קניית עציצונים וחישתיל גדול מותרת רק לאחר שעבר  בנוסף לזמן הכנת השתיל גם זמן זה מסוף שנת שמיטה.

שתילים בעציצים

בעציצים שמעל 6 ס"מ, וכן צמחים איטֵי צימוח, יש מקום לחשוש לנזרע בשביעית (או הועבר וכד'), אף זמן רב לאחר גמר השמיטה.

קיים שיווק בעציצים גדולים יותר, ואף בדליים ובחביות לאחר תקופות יותר ארוכות, ואף לאחר שנים כמו בדקלים, קקטוסים ועוד.

קיים עוד שפע של צמחים שאינם "צמחי ערוגה", המתרבים בצורות שונות ובקצב שונה, ומגדלים אותם בעיקר במשתלות שמתמחות בהם. נזכיר גם את צמחי הפקעות, שברובם נשתלים מחדש כל שנה (בגידול המסחרי), עוברים טיפולי הכנה לפריחה, ובחלקם מיובאים מחו"ל.

שיחים לנוי ולבית

נהוג לגדלם בצורת שונות, כולל זריעה והשרשה שלא דרך חישתיל, וכולל העברות והשהיה של זמן רב במשתלה בעציצים. בכל אלה קשה לקבוע את מועד ההשרשה, העשוי להיות שונה, ממקום למקום ומצמח לצמח, והחשש להשרשה אסורה או להעברה אסורה בשביעית, יהא קיים בהם עוד זמן רב.

 צמחי פקעות

השרשתם עונתית ויש להתיחס לכל גידול לחוד. אמנם, רקפת תרבותית משווקת כרגיל כשנה לאחר השרשתה.

 משטחי דשא מוכנים

יש לברר תנאי גידול של משטח הדשא ולפי זה לשאול שאלת חכם. כמעט כל המשטחים הינם מחלקות שנשתלו לפני השמיטה.

(מתוך הליכות שדה גליון 126)