פטור פירות הפקר מתרומות ומעשרות

שאלה – אנו נמצאים בעונת הטיולים, האם הפירות שנמצאים בחורשות או בגינות הציבוריות חייבים בתרומות ומעשרות.

תשובה – הלכה פסוקה היא שהפקר פטור מתרומות ומעשרות. המקור הוא בספרי מהפסוק (דברים יד) ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך ממה שיש לך ואין לו אתה חייב להפריש תרומות ומעשרות, יצא הפקר שידך וידו שוין. ולכן כל הקוטף פירות במקום שהם הפקר כגון ביערות ובצידי הדרכים שאין לעצים בעלים ואין בזה משום חשש גזל, הרי הוא פטור מתרומות ומעשרות.

עצים הנמצאים בשטחים השייכים לקרן הקיימת לישראל או אדמות מנהל מקרקעי ישראל הנמצאים במקומות פתוחים והפירות שנמצאים שם נופלים לארץ, נראה שאין שום מניעה לקטוף משם מצד חשש גזל, וממילא פירות אלו פטורים מתרומות ומעשרות.

עצים הנמצאים בגינות הציבוריות או בשדרות שהעיריה המקומית מטפלת בעצים, אם הם לא קוטפים את הפירות, והפירות נופלים על הארץ ומרקיבים נראה שיש להם דין הפקר [ובפרט אם כבר רואה שנפלו חלקם לארץ] וממילא הם פטורים מתרומות ומעשרות. אמנם לפעמים העיריה מוכרת את הזכות של קטיפת הפירות לזכיינים ולכן יש לבדוק פרט זה לפני שקוטף. במקרה זה שאוסף את הפירות מהארץ ואין יודע אם הם הפקר או לא יפריש בלי ברכה.

אדם פרטי שעזב את ביתו לתקופה ארוכה והפירות נופלים לארץ מה שנפל לצידי רשות הרבים הרי הוא הפקר ופטור מתרומות ומעשרות. אמנם אדם שגר בשדהו ונותן רשות למי ששואל אותו לקטוף [והוא לא קוטפם] נראה שאין להם דין הפקר ויפריש תרומות ומעשרות בברכה. אדם ששמענוהו שנותן רשות לכל לקטוף נראה שאין זה הפקר וחייב בתרו"מ, כיון שנתינת רשות אין חשובה הפקר.

גם פירות שהם הפקר אם קוטף כמות גדולה שהדרך לעשות ממנה גורן חייבת בתרומות ומעשרות מדרבנן, והטעם הוא שמא יחשבו אנשים שהפירות שלו ואינו מעשרם כמבואר ברכות, דף מ ע"ב. ולכן אם קוטף מהפקר כמות גדולה שהיא יותר מכמות שאדם רגיל קוטף לביתו חייב לעשר מדרבנן.

בפירות יש להקפיד שהעצים הם כבר וותיקים ואין בהם חשש ערלה, סברס (צבר) יש חשש של נפילת עלים המשתרשים בקרקע והם אסורים משום ערלה – באם יקטפו פרי הפקר מעל גובה של 1.40 מטר אין כבר חשש ערלה.