נתינת פירות טבל לחבירו כדי לזכותו להפריש בברכה

לאחר שהאילנות כבר לבלבו והגיע זמן חנטת ובישול פירות הקיץ נעסוק בשאלה מצויה באותם אנשים שבבעלותם עצי פרי וברצונם לזכות את קרוביהם בהפרשת תרומות ומעשרות בברכה, האם מותר לבעלים לתת פירות לא מעושרים.
מצינו מחלוקת במשנה במסכת דמאי פרק ו משנה ג' האם מותר לשלוח לחברו פירות שאינם מעושרים ולהודיעו, ת"ק אומר כל דבר שאין רשאי למכרו לא ישלח לחברו אפילו בפירות דמאי, ורבי יוסי מתיר לשלוח אפילו פירות ודאי ובלבד שיודיענו, בירושלמי מבואר שרבי יוסי בעצמו לא שלח פירות טבל עד שעישרם מקודם לכן.
והרמב"ם בפרק ו' מהל' מעשר הל' ו' פסק "אין מוכרין את הטבל אלא לצורך ולחבר, ואסור לשלח את הטבל ואפילו חבר לחבר שמא יסמכו זה על זה ויאכלו את הטבל", הרמב"ם לא חילק בין אם מודיע או לא ובכל מקרה כתב שאין לשלוח פירות שאינן מעושרים. בהקשר לזה יש לציין את המעשה המובא בירושלמי בדמאי פ"א הל' ג' שרבי ירמיה שלח לרבי זעירא כלכלת תאנים שאינה מעושרת ואמר בלבו בודאי בביתו של רבי זעירא לא יאכלו בלא שיפרישו תחילה, ובביתו של רבי זעירא כשראו את הפירות שנשלחו מביתו של רבי ירמיה אמרו בודאי רבי ירמיה הפריש תרומות ומעשרות, ולבסוף נאכלו הפירות בלא לעשרם. למחר כשנפגש רבי זעירא עם רבי ירמיה התבררה הטעות שכל אחד סמך על השני. הרדב"ז ציין מעשה זה בתורת מקור שאין שולחים פירות טבל אפילו חבר לחבר.
מאידך בנידון שלפנינו יש מקום לומר שנתינת פירות טבל כדי לזכותו להפריש בברכה זה כלול בהיתר שמותר לתת לחבר פירות טבל לצורך [אם כי שהצורך המבואר בירושלמי הוא כשהתערבו לו פירות של חולין וטבל ואין יכול לעשר מיניה וביה], ויש להוסיף שכיון שכל מטרתו היא כדי לזכות את חברו בהפרשה ואומר בפירוש לחברו שזו מטרתו א"כ יש לומר שאין זה בכלל הדין שלא לתת פירות שאינן מעושרים.
אך עדיין לא יצאנו מידי הספק (ראה גם בשו"ע יור"ד סי' שכו בש"ך ס"ק ד ובט"ז ס"ק ב).
למעשה הרוצה לזכות את חברו בהפרשת תרו"מ בברכה, יכול בעל הפירות לתת לחברו להפריש מהפירות של בעל הפירות בשליחותו. גם כאשר בעל הפירות מזמין את חברו לאכול מהפירות שלו בביתו של בעל הפירות, הוא יכול להגיש לפניו פירות שלא מעושרים ולומר לו לעשר, ואין בזה איסור שנותן לחברו טבל כיון שהפירות נשארים בבעלות בעל הפירות וכמו שכתב החזון איש (סימן ו' סק"א) "מותר לחבר להניח על השולחן לפני חברים המזומנים ולהגיד להם שזה טבל שאין כאן מסירת טבלים דכי אכלי משל בעל הבית אכלי והם מעשרים בשליחותו".
יש לציין שאם עבר ונתן פירות טבל לחבר והודיעו שהם טבל אין צריך לעשר עליו אבל אם לא הודיעו או שנתן לעם הארץ צריך לרוץ אחריו ולעשרם ואם לא הודיעו צריך לעשר עליו ממקום אחר.
לסיכום: אסור לתת פירות טבל בלא שיעשרם תחילה. ואם הוא רוצה לזכות את חברו בהפרשת תרומות ומעשרות בברכה יאמר לחברו לעשר את הפירות כאשר הם עדיין בבעלותו וחברו מעשר בשליחות בעל הבית.