מלאכת שמים נוספת בעניני ערלה

מתוך הליכות שדה גליון 198

החל ממוצאי שביעית שנת תש"מ החל המכון לחקר החקלאות לפרסם בידיעון "הליכות שדה" טבלאות אודות "שעור פרי ערלה פוטנציאלי", פרי עבודתו של רבי משה ד"ר זקס הי"ו, הטבלאות היו מבוססות על מידע, רשמים, בצירוף בירורים שנעשו ע"י ד"ר זקס, ממקורות נוספים. ועד היום – מתפרסמות טבלאות אלו בקיץ ובחורף כאשר לעזרתו של ד"ר זקס עומדים הרה"ג ר"ש רייכנברג, והרה"ג ר"מ טבאל.

אקדמות מילין לחוברת זו – מוזכרת התועלת הרבה של מלאכה זו של ד"ר זקס לעזרת המבקשים להיזהר ולהתרחק מאיסור אכילת ערלה. לצערנו, לאחרונה פורסם בספר מסוים כי טבלאות אלו אין בהם תועלת.

ר' מ. זקס – השיב לכותב בנועם אמריו, וחשבנו שראוי להקדים את המכתב לפירסום שיעור ערלה פוטנציאלי לשנה זו.

מכותלי המכתב אנו למדים כי היו אף שביקשו להימנע מצורת שתילת בשקיות – בצורה שתאפשר למנות שנות ערלה מזמן שתילת השתיל במשתלה, ואין טעם להאריך בזה – אלא רק כדי לפרסם עושי מצוה פעולות אנשי המכון ובראשם ר' משה ד"ר זקס להצלת אחב"י מאיסור אכילת ערלה.

בס"ד יום ב' י"ז שבט תשע"ז

לכבוד הרב….

לצערי למרות שיחתנו והסברי לשאלותיך, סיכמת, וחזרת על כך בספרך החדש כי לוח תחזית פירות הערלה בשוק, שיוצא עם שמי ע"י המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה (למעשה שותפים בו רבנים לסיכום המידע שאני אוסף ועורך), איננו רלבנטי ואין לסמוך עליו. רציתי לחשוב כי כוונתך היא שאיננו כולל הוראות מעשיות אלא רק תחזית מראש של פוטנציאל הערלה האפשרי, כפי הכתוב בלוח. אבל הביטוי הקיצוני "איננו רלבנטי", וכן פירוט הסיבות שנתת לכך בספר החדש הביאו אותי להרגיש כי אתה מתעלם מהתפקיד החשוב שמילא וממלא הלוח ועריכתו במהלך הורדת צריכת [פירות] הערלה במדינת ישראל, וזאת בצד העזרה למהדרים לחשוש להידור של הרב אלישיב שלא להשתמש בהיתר חישוב שנת המשתלה כאשר השקיות עם השתילים נמצאים בהובלה לקראת הנטיעה במצב של ניתוק הלכתי מהקרקע. אני כבר מוגבל פיזית ומנותק מהעבודה המעשית ורק כהמשך לבקשות גדולים בעבר והשתכנעותי בתפקיד שממלא הלוח לגבי הרבנות, רשויות ומשגיחי כשרות, רבנים ורבים בציבור הרחב, אני, למרות הקושי, ממשיך לעסוק בו ומנסה להעביר את העריכה, הנראית לי חיונית ולא קלה, הלאה. קשה לי להבין מדוע תלמיד חכם המתמסר למצוות הארץ כמוך מתנכר לעובדות אלה ומגדיר את הלוח כלא רלבנטי, לא אכנס לכל ההערות הרבות שהיו לי בעבר על עבודת מכונכם בהתייחסות מכונכם למכון שאני שייך לו, אבל אזכיר דוגמא אחת מהעבר, היו מומחי חקלאות שלכם שהתווכחו ואף נלחמו איתי בשטח למניעת נטיעה משקיות, כי התנגדו להכנסת הגידול בשקיות לכמה מיני עצים. סביר שאילו עמדתם הייתה מתקבלת, כל המהפך בנושא הערלה לא היה מתרחש.

אתייחס בקצרה לכמה מהסיבות שנתת לכך שאין לסמוך על נתוני הלוח להלכה, לרובם אין מקום לדעתי, כי אין הלוח מיועד לומר לאנשים הכל, זה בלתי אפשרי. אך הלוח בהחלט מיועד לכך שיידעו באיזה מין או זן יש הרבה ערלה, שחלקה גם מגיע לשיווק ואפילו לשיווק המאורגן. גם אתה הגדרת ש – %30 מהשיווק אינו מאורגן ומפוקח די. אני אוסיף על כך שכפי המופיע בלוח, יש מינים וזנים בהם יש הרבה ערלה המגיעה לשווקים, ונוכחות הפיקוח מוזכרת גם בלוח במקומות המתאימים. ההשגחה אינה מונעת שיווק ערלה למעשה בחלק מיבולי הגידולים (כמו פאפאיא, אוכמניות, קרמבולה, זיתים ושמן, שקדים ועוד), ובשיווק פרטני אולי ברוב או כמעט בכל הגידולים.

והערה קטנה נוספת לתהליך הורדת יבולי הערלה בשוק בעשרות השנים האחרונות. כל הכבוד לעובדי הרבנות שאני נעזר מאוד בנתוניהם. בזמנו היה אמור גם כל המנגנון שלנו לפיקוח משתלות ונטיעות להיות במסגרת הרבנות, ופוליטיקה מנעה זאת. אך גם כיום, לאחר הכנסת הנטיעה משקיות כחלק מהגידולים, לא ניתן לערוך את הלוח הכללי ללא נתוני הפיקוח על המשתלות והנטיעות של "המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה" (נתונים המהווים גם בסיס לחלק גדול מנתוני הרבנות), וללא השלמת היקף הנטיעות ממידע של מדריכים ומועצת הפירות ומידע אישי. קיימים מינים רבים של פירות שרק חלק קטן מנטיעתם מגיע לרבנות ואף לפיקוח. אם נוסיף לכך את הצורך בהערכת היבולים הכללים ויבולי הערלה הפוטנציאליים (תוך התחשבות מסויימת במגדלים ללא ערלה) הרי ברור הצורך החיוני בלוח מפורט, וזה בניגוד למשתמע ממה שכתבת שאיננו רלבנטי. שהרי הוא הנותן אפשרות לכל לזהות היכן עשויות להיות בעיות.

בברכה משה זקס