חזרת במוצאי שביעית

דרך מגדלי החזרת לשתול חזרת שנלקטה בשנה זו כדי שתגדל לשנה הבאה. (בדרך כלל משתמשים בחזרת בעובי אצבע / עפרון שאינה ראויה למכירה בשנה זו) וכך נהגו גם הנכרים מגדלי החזרת, שזרעו בשנה השביעית שורשי חזרת שצמחו בשביעית לצורך השנה השמינית.

הלכה פסוקה ברמב"ם פ"ד מהל' שמיטה ויובל ה"ז "בצלים שיצאו משביעית למוצאי שביעית אם עשו כיוצא בהן מותרין ואם לאו אסורין" ובהל' כא כתב "בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית ורבו גידולין על עיקרו העלו גידוליו את עיקרו והותר הכל הואיל ושביעית איסורה ע"י קרקע כך בטילתה ע"י קרקע". מבואר דירק שנלקט בשביעית ונתקדש בקדושת שביעית לא די שיעשה כיוצא בו בשנה השמינית כדי להתירו, אלא בעינן שירבו גידולי ההיתר על גידולי האיסור.

מבירור שערכנו אצל מגדלים שומרי תו"מ הוברר מעל לכל ספק, שהחזרת שנזרעה בשביעית ונלקטה בע"פ של שנה שמינית גדל רוב הנפח שלה לפני ר"ה של שמינית, ומה שהתוסף בה בשנה השמינית זה רק במשקל ובנפח כמעט ולא.

נתעוררה שאלה האם ניתן לומר על חזרת זו שרבו בה גידולי השנה השמינית על גידולי איסור של שנה שביעית, דהרי הנפח גדל רובו כבר בשביעית ורק במשקל התוסף הרבה בשנה השמינית.

השאלה הובאה קדם מרן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א וביקש לשמוע גם את דעתו של חתנו מורנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א. ראש בית המדרש הגאון רבי יוסף י. אפרתי שליט"א שיגר מכתב קמי מורנו הגר"ח שליט"א אשר השיב בכת"י "לכאורה יש מקום לחוש והפסק בדי מו"ח שליט"א." ואכן כך הורה גם מרן רבינו שליט"א דיש לחוש – לדעת החזו"א שיש קדו"ש בפירות נכרי, שיש קדו"ש בחזרת זו.

בעקבות כך פרסם גם בית המדרש לפני הפסח פסק זה שיש לחוש שהחזרת קדושה בקדו"ש ואסורה בסחורה והפסד. ולאחר הפסח פורסם ע"י בית המדרש שמכיון שמגדלי החזרת עקרו את השורשים שנשארו בשדות והפכו את הקרקע יש, לחוש שכבר הגיע זמן הביעור וצריך לבערה.

[ראוי לציין ששאלה זו יתכן ונוגעת אף לכל השנים בכדי לדעת לאיזו שנת מעשר יש לשייך את החזרת].

הננו מביאים כאן את מכתבו של הגר"י אפרתי שליט"א ואת תשובתו של מורנו הגר"ח שליט"א.

בס"ד, יב אדר התשס"ט

לכב' מע"כ מורנו פאה"ד

הגר"ח קניבסקי שליט"א

אחרי קידה חמש מאות –

אפתח בהודאה – בשם חברי העוסקים בעבודת הקודש להודות להדר"ג שליט"א על שזכינו לחיזוקו בבואו ל"סיום השמיטה" – שעשינו, וברכת הדיוט כי יאריך ימים על ממלכתו – ממלכת התוה"ק עד כי יבוא ינון.

על של עתה – שאלה דחופה. אנחנו עשינו מאמצים להכין חזרת לשמינית מיבול נכרי. אולם סדר העבודה בחזרת שלוקחים חזרת קטנה ושותלים בקרקע ולשנה הבאה מקבלים חזרת גדולה ויפה. ובכן, הגוי (בערך) לפני פסח בשנת השמיטה עקר בשדהו חזרת (את הגדולים מכר) ואת החזרת הקטנה שתל בשביעית בקרקע ובחודש טבת השתא (שמינית) אספו את החזרת. והנה לפי דעת אדוננו החזו"א זיע"א – החזרת שנקטפה בשביעית יש קדו"ש עלי' – וא"כ בשתילתה בשביעית ועקירתה בשמינית באנו לסוגי' דגידולין שאין עיקרן כלה, ונפשנו בשאלתנו אם צריך לחוש שמא חלק שביעית אינו בטל וצריך לפי חשבון (אולי כמו לוף) ובפרט בחזרת. שמגיע לגודלה הגדול כנראה עוד לפני שמינית ואח"כ רק מתוסף משקל ולא נפח, – או שאפשר לומר שהרי זה ירק ונלקט אחרי חנוכה ואין בו קדושה [שבעתים יהא הדיון – אם מדובר בשדה ישראל שיש בזה שאלה לגבי ספיחין – ולפני כהדר"ג נגלו כל תעלומות וסוגי' דגידולין ודברי הרמב"ם בפ"ד הכ"א ודברי מרן החזו"א בלוף סי' ט, סק"ז. – ואשים קנצי למילי.

תשו' מורנו הגר"ח שליט"א בכ"י:

לכאורה יש מקום לחוש, והפסק בידי מו"ח שליט"א.