הלכות מוצאי שביעית

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א

נתבקשנו להבהיר את הנושא של איסור ספיחין במוצאי שביעית.

ירקות

למרות שבירק המועד הקובע את השתייכותו לשנתו הינו הלקיטה, ולכן לכאורה ירק שנלקט בשמינית אין בו איסור ספיחין ולא קדושת שביעית, אעפ"כ אסרו חכמים ירק שנלקט בשמינית. וכך שנינו (במסכת שביעית בפ"ו מ"ד) מאימתי מותר אדם ליקח ירק במוצאי שביעית – משיעשה כיוצא בו, עשה הבכיר הותר  האפיל (וע' פ"ה מ"ה) כלומר: אם ניתן לקבל ירק שנזרע ונלקט בשמינית (אפילו שיש רק את הירק הבכיר ביותר, ורוב הירקות עדין הינם מזריעת שביעית), הרי אין יותר איסור ספיחין על אותו סוג ירק.

בהגיע חנוכה, הותרו אף אותן ירקות שלא עשו כיוצא בו כמש"כ הרמב"ם (בפרק ד' ה"ו) והטעם שכבר הוסח דעתם של בריות משביעית ואין לחוש שיתירו הנלקטים בשביעית (חזו"א ט, יג).

לפיכך, בלוח התאריכים שיצא לאור ע"י המכון – צוין כי רוב הירקות מותרת קניתם בשוק – מחנוכה. ישנם כמה מינים (כמו פטרוזיליה – עלים, בצל-ירוק ועוד) שבהם המועד של עשה כיוצא בו מוקדם יותר, ולפיכך ניתן לקנותם בשוק קודם לכן.

אמנם ירקות שנקטפו בשנה השביעית שהם מעיקר הדין ירקות של שביעית, אסורים באיסור ספיחים וקדושים בקדו"ש לעולם [ואינם נתרים בחנוכה] (חזו"א ט י"ג). מספר מיני ירקות (כגון בצל יבש, שום, דלעת ועוד) המצויים בשוק הם מלקיטת שביעית, ומשום כן צוין בלוח שאין להם היתר עד שבשוק יהיו מהעונה החדשה של שנת תשע"ו.

גידולי גרגרים

תבואה וקטניות שהביאו שליש בשביעית ויצאו לשמינית – אסורין משום ספיחין (חזו"א ט יז). בלוח התאריכים ציינו את התאריך שבו יגיעו לשוק תבואה וקטניות שעשו שליש בשמינית (איסור ספיחין בתבואה וקטניות אינו תלוי בעשו כיו"ב ובחנוכה).

קדושת שביעית

לדעת מרן החזו"א (בסימן ט' סקי"ז) ירקות שנלקטו בשמינית אפילו אם גדלו ביד עכו"ם, או דברים שאין רוב בני אדם זורעים, ואין בהם איסור ספיחין – מכל מקום נוהג בהן קדושת שביעית עד שיעשו כיוצא בזה מזריעת שמינית או עד חנוכה.

בלוח התאריכים ציינו משום כך כי בבננות יש קדושת שביעית עד חנוכה. יש הסבורים כי בננות משום שהוא גידול שאין בו איסור ספיחין כלל, אם נלקטו בשמינית מותרים ואין בהם קדושת שביעית.

קופסאות שימורים של ירקות

ההיתר של כיו"ב או חנוכה, שייך דווקא בירקות שנלקטו בשמינית, ולכן יש לקנות אחרי חנוכה רק קופסאות שימורים שנעשו מירקות שנקטפו בשמינית, על קופסאות שמורים מצויין תאריך מילוי הקופסא, ואף אם תאריך המילוי הוא אחר ראש השנה של תשע"ו – 5256 (או 15256), אין ללמוד מכך שהירק נקטף אחר ראש השנה כי אורֵך זמן מהקטיף בשדה עד לסגירת הקופסא, יש ירקות שתהליך היצור עד לסגירת הקופסא והטבעת התאריך אורך כמה חודשים ויתכן כי יוכנסו ספיחים מקטיף שביעית לקופסאות בשנה השמינית.

זהוי הקוד: הספרה הראשונה (או שתים הראשונות) היא השנה, והאחרות – מספר הימים בשנה, 5256 (או 15256), 5= שנת 2015, 256=מספר הימים בשנה, 14 בספטמבר 2015.

פירות אילן

פירות האילן שחנטו בשביעית (פירות החורף: הדרים, אבוקדו, אפרסמון וכד') הרי הן פירות שביעית ויש בהם קדושת שביעית וחייב להפקירם ואסור לקוצרם ולבוצרם. ובהגיע מועד הביעור חייבים לבערם כלומר להפקירם כדין, אבל עבודות הארץ במטע כזה מותר לעשות במוצאי שביעית (חזו"א יז, ב).

זריעה אחר שביעית

דבר הקדוש בקדושת שביעית אסור לזורעו [גם אחר שמיטה] משום דנתנו לאכילה ולא לזריעה (חזו"א ט ד). נשאלנו כמה פעמים אם מותר לזרוע גרעין של אתרוג הקדוש בקדושת שביעית. ידועה שיטתו של הכסף משנה בפ"ז מהל' שמו"י דגרעיני פירות יש בהם קדו"ש, ולפ"ז יש לאסור את הזריעה. אמנם בשיטת הכס"מ התקשו רבים, יעויין לשון הרמב"ם בפ"ה הכ"א דקליפין המותרים בתרומה אין בהם קדושת שביעית, וראה חכ"א בשערי צדק פרק יז דגרעין אתרוג אין בו קדו"ש, ועיין חזו"א י ס"ק יא וכן נראה מסקנת החזו"א בסי' יד סק"י דגרעינים שאינם מיוחדים אצלנו לבהמה אין בהם קדו"ש ע"ש. וראה עוד בחזו"א סי' י"ג סקי"א דהסיק שרק גרעינים האסורים משום תרומה יש בהם קדושת שביעית, וגרעיני אתרוג מותרים לזרים כמבואר ברמב"ם פי"א הי"א מהל' תרומות. ויש שרצו לומר שגם הכס"מ אינו סובר כן בכל הגרעינים, משום כך להלכה יש להתיר זריעת גרעין אתרוג וכן פסק מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א.

אמנם יש להעיר – שלחתוך את האתרוג על מנת להוציא ממנו הגרעינים כדי לזורעם – כשאינו משתמש באתרוג הרי יש בזה חשש שגורם הפסד לפרי – ואסור לעשות כן.

תרומות ומעשרות

בהגיע ירקות של השנה השמינית יש לזכור שהם חייבים בתרומות ומעשרות, ושנה הראשונה (השמינית) היא שנת מעשר שני.