בית הוראה למצוות ארץ

ע"ש הרב ש. א. רוזנברג זצ"ל

א. הודעה בענין ביעור פירות שביעית

לפי המצוין בלוחות הביעור של בית המדרש וכשרות למהדרין, בתקופה זו חל זמן הביעור. אמנם לאחר בירור המציאות יתכן ויש בכמה זני פירות מפירות אלו על העצים או על הארץ במטעים. וכבר הודענו בעבר שאין לסמוך בוודאות על הזמנים בלוחות ובפרט לקולא [שלא לחייב בביעור למי שקיבל פירות מאוצר בית דין לאחר זמן הביעור], ולכן כדי לצאת מידי כל ספק הנכון הוא לעשות כפי ששמענו מרבותינו שליט"א להפקיר את הפירות מיד בשעת קבלתם ולהתכוין שלא לזכות בהם, אף שמכניסם לביתו.

ב. הודעה בענין ביעור בתפוחים

אנו מבקשים להדגיש את הדבר בפרי התפוח, לפי המצוין בלוחות הביעור של בית המדרש וכשרות למהדרין, בתחילת חודש אדר א' חל זמן הביעור הסופי של תפוחים הקדושים בקדושת שביעית (מיבול נכרי או מאוצר ב"ד) – בבדיקות שנעשו, (יישר כח לחקלאי שומר שביעית רבי ברוך מרגליות מרמת הגולן שסייע בבירור הדבר) בכמה מקומות (בפרט בדרום רמת הגולן) נמצאו תפוחים על העצים, או על הקרקע – ולכן קשה לקבוע כי עבר המועד הסופי של הביעור בתפוחים. (ראה גם תמונה בכריכת החוברת). ולכן אנו שבים ומודיעים כי בגלל שינויים במזג אויר וכדומה יש מקום להסתפק בזמן הביעור גם מעבר לתאריך שבלוח, לכן מן הנכון להפקיר את הפירות לפני המועד הראשון המופיע בלוח, וגם אחר הזמן האחרון שמופיע שוודאי כלה, ולכוין שלא לחזור ולזכות בפירות, רק לאכול בתורת הפקר.

ג. עדכונים בענין לימונים

החל מתאריך ט"ו באדר א' עשויים להיות לימונים שהגיעו לשליש גידולם לאחר ר"ה. אף שחנטו לפני ראש השנה, לימונים אלו חייבים מספק בהפרשת תרומות מעשרות ומספק קדושים בקדושת שביעית, לפיכך, יש להפריש מהם תרו"מ בלי ברכה (השנה שנת מעשר שני) וגם לנהוג בהם קדושת שביעית.

לימון בקוטר של 6.5 ס"מ ויותר עד ר"ח אדר ב' – ודאי הגיע לשליש גידולו לפני ר"ה ופטור מתרומות ומעשרות ויש לנהוג בו קדושת שביעית.

לימון בקוטר פחות מ – 6.5 ס"מ בתאריך הנ"ל וגדול מקוטר 3.5 ס"מ – קיים לגביו ספק ויש לנהוג בו כדלעיל (להפריש תרומות ומעשרות ולשמור קדושת שביעית).

לימון בקוטר של פחות מ – 3.5 ס"מ בר"ח אדר ב' – ודאי חנט לאחר ראש השנה ויש להפריש ממנו תרומות ומעשרות כדין טבל.

הפרשת חלה מעיסה שנילושה עם מי פירות ומים

שאלה: אודות עיסה כשיעור שנילושה במי פירות בתוספת קצת מים אם אפשר לברך על הפרשת חלה?

תשובה: מפרישים חלה בברכה רק כאשר העיסה נילושה באחד משבעה משקים שהם יין, דבש [דבורים], שמן [זית], חָלב, טל, דם, ומים [וסימנם: י"ד שח"ט ד"ם], אבל אם לש את העיסה במי פירות אחרים כגון מיץ תפוזים (טבעי), או מי ביצים, או שמן [סויה, קנולה וכדומה], או דבש תמרים וכו' מפריש חלה בלא ברכה, כמבואר בש"ך בסי' שכט ס"ק ט. [לדעת השו"ע גם עיסה שנילושה עם מי פירות בלבד מפריש חלה עם ברכה אולם לדעת הרא"ש יש להפריש בלי ברכה, ויש סוברים שאף לדעת הרמב"ם אין לברך – ראה דרך אמונה פ"ו מהל' בכורים הי"ב].

כאמור הלש במי פירות בלבד מפריש בלא ברכה הוסיף מים או אחד מששת המשקים למי הפירות, אם הוסיף רוב מאחד מששת המשקים ודאי צריך להפריש בברכה.

עיסה שנילושה עם מי פירות והוסיף טיפת מים מבואר בשער המלך (הל' ברכות פרק ו' הל' א' ד"ה ועי' בטור והוב"ד ברע"א בסי' שכ"ט ובפתחי תשובה שם) שאף על פי שאם לש עיסה במי פירות עם שאר משקים (י"ד שח"ט דם), צריך שהרוב יהיה מששת המשקים (י"ד שח"ט דם) ומיעוט מהמי פירות, ואז יכול לברך, אך אם לש את העיסה במי פירות ומוסיף בה מים אפילו כל שהוא [וכלשונו אפילו טיפה אחת] מפריש בברכה [מקור החילוק הרמב"ם פט"ז מהל' טומאת אוכלין ה"ד לענין הכשר טומאה]. אולם הראב"ד סובר שגם בלש עם מים צריכים רוב מים [ועי' באור שמח פ"ו מהל' טומאה בכורים הל' י"ב שדימה דין קבלת טומאה לחיבור בעיסה ונקט כהראב"ד].

אמנם להלכה למעשה, דעת מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שאם לש את העיסה במי פירות והוסיף בה טיפת מים לא יברך, אלא אם כן יתן בעיסה כמות של מים שתהיה להם השפעה וחשיבות בלישת העיסה וכעין זה שמעתי ממרן הגר"ח קניבסקי (אדר א' עו).