בדין יצוא אתרוגים לחו"ל

הגאון רבי יוסף אפרתי שליט"א

בדבר שאלתך לברר דעת מרן רבינו הגרי"ש אלישיב שליט"א (זצוק"ל) בדבר יצוא אתרוגים לחו"ל ע"י שליחי בית דין כדי שיוכלו לקיים מצוות נטילת ד' מינים.

הנה אין צורך להאריך אודות הוצאת פירות לחו"ל, ורק אזכיר לכבודו שהגם שביקשו לייצא אתרוגים לצורך מצוה, גם אם ברוב המקרים הפרי מגיע לידי יהודים שינהגו בזה בקדושה הנה כתב הגרא"י קוק זצ"ל בספר משפט כהן (סי' פ"ו) "כשאני לעצמי אין לי עסק בפירות שביעית ח"ו ואיך אתעסק להוציאם לחו"ל".

ודעת מרן עט"ר הגרי"ש אלשייב (שליט"א) זצוק"ל חקוקה בשו"ת קובץ תשובות (ח"א סי' רלא) וז"ל "וע"ד השאלה לשלוח אתרוג הקדוש בקדושת שביעית – לחו"ל בפשיטות זה נגד משנה מפורשת בספ"ו דשביעית, אין מוציאין פירות שביעית מהארץ לחו"ל, וכן פסק הרמב"ם בהל' שביעית פ"ה, אמנם האחרונים ז"ל חתרו למצוא היתר לדבר, מ"מ למי שאין פרנסתו תלויה בזה לאו אריך למיעבד הכי". ונודע גם מה שגדולי עולם יושבי עיה"ק כמו הגרש"ס והמהרי"ל דיסקין פקפקו בדבר הוצאה לחו"ל של אתרוגים של נכרים.

אמנם היו גדולי עולם – שחתרו למצוא דרך להוציא לחו"ל לאחב"י כדי להציל שומרי שביעית וכמו שכתב הרידב"ז בהקדמה לס' פאת השולחן – שביקש לחלק תוצרת כשרה לאחב"י (המעיין יראה שכל כוונתו היתה לחלקם ליהודים שומרי תורה ומצוות).

אמנם בשנת השמיטה (תשנ"ד) ביקשה ישיבה מסויימת, לשלוח אתרוגים לחו"ל לנדיבים – והסכים מרן להתיר, והיה חשש שמא ח"ו לא ישמרו קדושת שביעית בפרי אחר סוכות והוצע אז לכתוב להם כי ימתינו אחרי סוכות עד שהאתרוג יפסד (ירקב) לפחות חלקית ואז יוכלו להניחו בשקית נילון (באשפה).

(מתוך הספר ישא יוסף ח"ה – שביעית).