איך מפרישים תרומות ומעשרות?

סימני שאלה רבים מרחפים סביב נושא תרומות ומעשרות.

כאן תוכלו לקבל את כל המידע על סדר הפרשת תרומות ומעשרות מהתחלה ועד הסוף!

מצוות תרומות ומעשרות היא אחת מהמצוות המיוחדות לגידולי הארץ. מצוה זו הינה תנאי הכרחי שבלעדיה התוצרת אסורה באכילה ומכונה טבל.

יש להפריש מכל פרי שגדל בארץ ישראל שתי תרומות ושני מעשרות. רק לאחר מכן ניתן לאוכלו. התרומות מיועדות לכהן ואילו המעשרות מיועדים הן ללוי, הן לבעלים והן לעניים- בהתאם לשנת המעשר.

אז אם אתם נמנים על חקלאי ארץ ישראל, או שאתם מגדלים עצי פרי בגינה, הפירות הם טבל וודאי וחייבים בתרומות ומעשרות בברכה, וגם אם לא, אולי פעם יצאתם לקטיף חוויתי וקטפתם פירות? ידידים שלחו לכם פירות ישר מהגינה?

מה הכוונה טבל וודאי?

איסור טבל מתחלק לשנים:

  • טבל ודאי – פירות שבוודאי לא עישרו מהם תרומות ומעשרות.
  • ספק טבל – פירות שקיים ספק האם הפרישו תרומות ומעשרות.

"טבל וודאי" מצוי יותר אצל בעלי החצרות והחקלאים, ופחות אצל העירוניים, אבל "ספק טבל" מצוי מאוד. כל התוצרת הנמכרת בחנויות ללא הכשר מהודר נחשבת "ספק טבל".

מה ההבדל ההלכתי בין "טבל וודאי" ל"ספק טבל"?

ההבדל ביניהם מתבטא בברכות שיש לברך על המעשרות ובנתינה.

כלומר, בטבל ודאי יש לברך לפני ההפרשה את ברכת ההפרשה ולפני חילול המעשר השני את ברכת הפדיון, ואילו בספק טבל מפרישים ופודים ללא ברכה.

הבדל נוסף – תוצרת "טבל וודאי" חייבת בנתינת המתנות. ואילו בספק טבל לא חייבים לתת את המתנות מפני הספק.

מלבד הבדלים אלו אין הבדל בנוסח ההפרשה ובהפרשה.

כיצד מפרישים בפועל?

עבודה בשלבים:

שלב א': לוקחים מכל מין שרוצים להפריש  קצת יותר מ1% ומניחים אותו בנפרד ליד הפירות.

שלב ב': ברכה – שלב זה שייך רק בתוצרת מטבל ודאי, מברכים קודם ההפרשה: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם להפריש תרומות ומעשרות. בספק טבל עוברים מיד לשלב ג'.

שלב ג' – אמירת הנוסח, לאחר הברכה אומרים את נוסח ההפרשה הכולל פירוט של ארבע המתנות. באמירת הנוסח קובעים מקום ושם לכל אחת מהתרומות והמעשרות.

מה הכוונה קביעת מקום ושם?

קביעת מקום לכל מעשר הכוונה, היכן המעשר נמצא בתוך כלל הפירות: בצד דרום, בצד צפון וכו'.

קריאת שם למעשר, הכוונה: תרומה גדולה, מעשר ראשון וכו'.

מהן ארבע המתנות?

  • 1. תרומה גדולה הניתנת לכהן, בזמן הזה התרומה אסורה באכילה. לכן לא נותנים אותה לכהן ומספיק להפריש חתיכה קטנה ביותר שאותה אנו קובעים בצפון החתיכה הקטנה שמונחת בנפרד. ("היותר מאחד ממאה")
  • מעשר ראשון –מיועד ללוי. מפרישים עשרה אחוזים וקובעים אותם בשני מקומות 9% בצד צפון של הפירות, ו1% בחתיכה הקטנה הנמצאת בנפרד. בימינו לא חייבים לתת את המעשר ראשון ללוי משום שהלויים בדורנו אינם מיוחסים כפי שצריך על פי ההלכה, פירות מעשר ראשון הינם חולין (אינם קדושים) ומותרים באכילה.
  • תרומת מעשר – את האחוז של המעשר ראשון הנמצא בחתיכה הקטנה שהנחנו בנפרד מפרישים לתרומת מעשר, אותה היה הלוי אמור לתת לכהן, מכיוון שלא נותנים את המעשר ראשון ללוי, על המפריש להפריש את תרומת המעשר בעצמו. חתיכה זו אסורה באכילה.
  • מעשר שני או מעשר עני – בשנים א, ב, ד, ה לשמיטה המעשר הוא מעשר שני . קובעים 9% אחוזים בדרומם של הפירות, פירות מעשר שני הינם קדושים, בזמן בית המקדש היו אוכלים אותם בירושלים בטהרה. בימינו, אי אפשר לאוכלם בירושלים בטהרה, ולכן אנו מחללים את המעשר שני על פרוטה. חילול פירושו העברת הקדושה מהפירות למטבע. כדי לחלל צריך לייחד מטבע לחילול מעשר שני, או להיות מנוי בקרן המעשרות כמפורט בשלב ד'

בשנים ג' ו- ו' קובעים את תשעת האחוזים בדרומם של הפירות למעשר עני. את פירות מעשר עני לא מחללים אלא נותנים כמפורט בשלב ו'

להורדת הנוסח לחץ כאן.

שלב ד' – בשנים א' ב' ד' ו- ה' לשמיטה, חילול המעשר השני. ביבול מטבל וודאי, לפני החילול מברכים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם על פדיון מעשר שני ואחר כך פודים את הקדושה על מטבע, בספק טבל מחללים את הקדושה על מטבע ופודים אותה ללא ברכה.

הכנת המטבע לחילול כרוכה במורכבות הלכתית ואף במורכבות מעשית רבה. בקרן המעשרות ישנם מטבעות רבים הנותנים פתרון פשוט וקל לנושא זה על ידי שהממונה על הקרן מייחד פרוטות למנויים בה כל יום, והם יכולים לחלל את המעשר השני על פרוטה במטבע של קרן המעשרות, ללא צורך בהכנת והחזקת המטבע בביתם.

 לרכישת מנוי בקרן המעשרות ולמידע נוסף לחץ כאן.

שלב ה' – יש להניח באשפה בצורה מכובדת את החלק היותר מ 1% המופרש- שהנחנו בצד, בו קבענו את התרומה הגדולה ואת תרומת המעשר. זאת משום שבזמן הזה התרומות אסורות באכילה לכוהנים.

שלב ו'– נתינה – שלב זה שייך רק ב"טבל וודאי", יש לתת את החלקים המיועדים ללוי ולעני.

לנתינת מעשר עני בדרך מהודרת דרך משרדי בית המדרש ולמידע נוסף לחץ כאן

נתינת מעשר ראשון ללוי היא איננה חיוב, ורוב הציבור לא נותן.

כעת, כשהפירות מותרים באכילה, נותר רק לברך על היבול ולאכול. בתאבון!