קנית בקבוק יין משובח? הזמנת אצל הירקן קרטון עם סחורה טרייה לשבת? סטופ! האם ידעת שתשעה אחוזים (!) מן הסחורה שלפניך הוא כלל אינו שלך אלא של…. השכן בדלת ממול?

 

שנת מעשר עני – היישום ההלכתי המעשי של תרומות ומעשרות

השנה הנוכחית, ה'תשע"ח לבריאת העולם, היא "שנת מעשר עני", כלומר, השלישית למחזור השמיטה, ושנה שבה יש חובה להפריש תשעה אחוזים מן היבול לעניים. וחשוב להתבונן בהגדרה הזאת, "שנת מעשר עני" , גם בימינו. כי למרות שלרבים מאיתנו נדמה שכל מה שמהווה חלק ממערכת המצוות של תרומות ומעשרות כבר לא רלוונטי עבורנו בעידן הנוכחי, זה לא מדויק. והדבר נכון שבעתיים כאשר נוגעים בנושא החשוב והרגיש של מעשר עני.

פדיון מעשר עני

והסיבה לכך היא פשוטה. הסיבה שבזמנינו לא ניתן לקיים חלק, ואנו מדגישים – חלק, מן המצוות התלויות בארץ, היא בעיקר בגלל שאיננו יודעים מיהו כהן ומיהו לוי. כך שאנחנו לא יודעים מיהו ה"נמען" שאליו התורה מחייבת להעביר את התרומות והמעשרות.

אבל כל הסיפור הזה משתנה כשמגיעים לשנת תשע"ח. שנת "מעשר עני".

הרי מיהו עני – לצערנו כולנו יודעים. זהו לא סוד ולא צריך על זה מסורת מסודרת איש מפי איש, כפי שצריך על מעמד של כהונה או בני שבט לוי. נעיר ונדגיש שישנה הגדרה הלכתית לעני בימינו. אם בזמן חז"ל, עני היה אדם שלא החזיק בכיסו הון של יותר ממאתים זוז (מטבע המקבילה בשוויה לכמאה ועשרים גרם של כסף טהור) הרי שכיום אדם שאין לו מהיכן לסגור את ה"אוברדראפט" בבנק, או אדם שנקלע למצוקה כספית והוא אינו מסוגל לצאת ממנה – הוא עונה להגדרה של עני לגבי הלכות תרומות ומעשרות והוא רשאי לקבל מעשר עני.

 

כך יוצא שמתוך מכלול ענק של תרומות ומעשרות, מצוות מעשר עני הופכת להיות אחת הנדירות והיחידות שניתן לקיים גם בזמן הזה. מצווה מדאורייתא שאנחנו יכולים לקיים למהדרין ממש כפי שנצטווינו וחויבנו במקור, וכפי שאלפי שנים ומאות דורות לא זכו כלל לקיים.

יש לכך משמעויות רבות, ולא רק לחקלאים. למעשה כל אדם שצורך סחורה חקלאית (מירקות ועד יין) צריך להפריש מעשר עני.

למה?

כי רוב מערכות הכשרות בארץ אינן מפרישות מעשר עני. בשלב הזה חשוב לנו להדגיש שהסחורה שיוצאת מתחת ידי הרבנות וההשגחות הפרטיות היא כשרה לאכילה. אולם עדיין אנחנו עלולים להיות נגועים באיסור החמור של "גזל עניים", שכן – שווי התבואה הזאת שייך לעניים. ואף אחד מאיתנו לא רוצה, חלילה, לגזול מן העניים.

מעשר עני

 

 

"לקנות" את המעשר עני מן העניים.

לא תמיד קל להפריש מעשר עני בתבואה בפועל, לשם כך ישנו פתרון הלכתי פשוט. אפשר להעריך את שווי הסחורה, ולהעניק לעניים את השווי הכספי של המעשר עני. או כפי שהגדיר זאת מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל: "לקנות את התרומה מן העניים".

זו אינה נתינה בדרך של לכתחילה, הורה הרב, אולם בדרך זו אנו ניצלים מן העוון החמור של גזל מתנות עניים.

 

אם כן, נסכם כך: מצוות מעשר עני היא זכות והיא חובה. היא זכות שיש לנו לקיים את אחת מן ההפרשות של תרומות ומעשרות גם בזמן הזה. היא זכות לקיים את המצוות התלויות בארץ, והיא זכות לקיים אחת ממתנות עניים הנהוגת מדאורייתא.

והיא חובה להימנע מגזל מתנות עניים. חובה לשים לב על סחורה חקלאית ה"מתוארכת" לשנת היבול של "תשע"ח" (וזה קצת מורכב, כי זה משתנה בין פירות לירקות, ובין ירקות לתבואה. לכל אחד יש זמן שונה לקביעת הפרשת תרומות ומעשרות. ועל כך נדון במאמר נפרד) להעריך מהו שווי הסחורה בשוק, בכמה עני יכול להשיג את הסחורה הזאת, להפריש סכום בערך של תשעה אחוזים מן הסך הכללי, ולהעניק אותו לאדם העונה לקריטריון ההלכתי של מעשר עני.

בכך אנחנו ניצלים מהעוון שלגזל עניים, ואנחנו זוכים לקיים את אחת המצוות החשובות ביותר בתורה בפן החקלאי, הסוציאלי וההלכתי